אבחון סרטן השד, גילוי מוקדם

אבחון מוקדם של סרטן השד- עידכון 2016

לא קיימת הסכמה על הדרך הנכונה לאיבחון מוקדם של סרטן השד.

לאחרונה (אוגוסט 16) הוצע עלידי ה NCCN לשקול הוספת טומוסינתזיס (ממוגרפיה תלת מימדית) לחלק מהנשים העוברות ממוגרפיה. אירגון אמריקאי גדול אחר מתנגד לגישה זו בטענה שהוספת הבדיקה לא הוראתה כמאריכת חיים.

עורכי העיתון JAMA מסכמים כך את הנושא:

לא קיימת הסכמה ברורה מתי להתחיל את בדיקות הסקר, באיזו תדירות לבצען, ובאילו אמצעים. לדיבריהם, אפילו ההסכמה על הטיפול בסרטן שד מוקדם מאד לא קיימת.

הערה שלי מדובר בנשים "רגילות" ללא גורמי סיכון ידועים.

ממוגרפיה – כן או לא?

עדכון ספטמבר 2015

אבחון מוקדם, ממוגרפיה – הוויכוח שלא נגמר

במשך עשרות שנים השיטה המקובלת ביותר לאבחון מוקדם של סרטן השד היא ממוגרפיה. למרות השכלולים הרבים במכשירי הבדיקה ובדרכי ביצועה, השאלה האם הממוגרפיה אכן מצילה חיים נשארה פתוחה.

ממחקר ענק, שכלל יותר מ-16 מיליון נשים מגיל 40 ושעקב אחריהן במשך יותר מ-10שנים, עולה כי בדיקת הממוגרפיה לא מפחיתה את התמותה מסרטן השד. אחד ההסברים לממצא זה הוא שממוגרפיה מגלה גידולים קטנים מאד שרבים מהם ממילא לא היו גורמים למחלה או למוות מסרטן השד.

מחקר חשוב זה:
Breast cancer screening, incidence, and mortality across US counties, Richard Wilson et al., JAMA Internal Medicine, doi:10.1001/jamainternmed.2015.3043, published online 6 July 2015.

מחקר שמסקנותיו שונות פורסם לפני כחודש באותו עיתון נחשב:

Effect of screening mammography on cancer incidence and mortality, Joann G. Elmore,JAMA Internal Medicine, doi:10.1001/jamainternmed.2015.3056, published online 6 July 2015, editorial.

בעיית הטיפולים המיותרים בעקבות בדיקת הממוגרפיה מודגשת בשני המאמרים.

בארצות שונות דוגמת שווייץ הוחלט להפסיק לזמן את כלל האוכלוסייה הנשית לבדיקת הממוגרפיה כשגרה, וללא התחשבות בנתונים אישיים למעט גיל (שאף הוא שנוי במחלוקת).

מספר מחקרים מצאו שנשים שנמצא אצלן ממצא "חשוד", שהתברר בסופו של דבר כלא חשוד כלל, ממשיכות להיות בחרדה שנים רבות אחרי בירור הממצא החשוד.

על נזקי הטיפולים המיותרים כולל ניתוחים, הקרנות ועוד מיותר להרחיב.

ואם בנ"ל אין די, נשים שעברו ביופסיה (מיותרת) הופכות על סמך מוסכמה לנשים בסיכון מוגבר, כשלא תמיד ישנה לכך הצדקה.

זה המקום להדגיש:

1. כל הנ"ל  מתייחס לנשים בסיכון רגיל – בלי סיפור משפחתי , רקע גנטי, הקרנה רפואית לבית החזה ועוד.

2. אמצעי אבחון נוספים / אחרים דוגמת אולטראסאונד ותרמוגרפיה (מדידת החום על פני השד) אינם נחשבים לתחליף אמין לבדיקת ממוגרפיה.  מקום ה-MRI כבדיקת סקר אינו ברור בשלב זה.

לפירוט על כל הבדיקות הנ"ל – גוללו למטה.

המסקנה כרגע היא שאין תשובה ברורה לבעיית האבחון המוקדם, ושכל אשה שמופנית לביצוע הבדיקה חייבת להיות מיודעת על הדילמה, ועל האפשרות המפחידה של קבלת טיפולים מיותרים וחיים עם אימת הסרטן, שבעצם לעולם לא היה גורם לה בעיה אמיתית.

 אבחון מוקדם של סרטן השד, גילוי מוקדם של סרטן שד

חודש המודעות לסרטן השד 2014

סרטן השד הוא הגידול הממאיר הנפוץ ביותר בנשים ברוב ארצות העולם. כבר עשרות שנים אנו שומעים ש"אבחון מוקדם מציל חיים". אבחון מוקדם הפך מזמן לשם נרדף לבדיקות סקר לממוגרפיה. מי צריכה לעבור ממוגרפיה, באיזה גיל, כל כמה זמן, באיזו שיטה ומה הם חסרונות הבדיקה כמעט ולא מוסבר לנשים.

יתרה מזאת, נשים לא מיודעות על כך שלא כל סרטן שד ניתן לאבחון מוקדם. ישנם מקרים בהם המחלה בשד מתפתחת בד בבד עם פיזור בגוף, לרוב פיזור מיקרוסקופי שאינו ניתן לאבחנה קלינית. (זאת הסיבה שלנשים רבות עם סרטן שד מוקדם מופנות לטיפול משלים, שמטרתו להפחית את הסיכון להתפתחות גרורות בעתיד.

המודעות העצומה לסרטן השד, המועברת לנשים שוב ושוב גם באמצעי התקשורת השונים, אינה כוללת הסברים על החסרונות הלא קטנים של בדיקת הממוגרפיה ובפרט על הסיכון של נשים רבות להיכנס למסלול הפחד של בדיקות וטיפולים מיותרים.

לפי מחקרים רוב הנשים כלל לא יודעות מה הוא הסיכון שלהן לחלות בסרטן השד. נשים לא יודעות שגם הערכת הסיכון שקיימת היום איננה מושלמת. גם מה שאנחנו כן יודעים לא תמיד (בלשון המעטה) מועבר לנשים.

עם הידע הקיים היום נשים חייבות להיות מיודעות שבחירת בדיקות הסקר שעליהן לעבור חייבת להיות מותאמת להן אישית, ונראה שאין עוד מקום להתייחסות גורפת לכלל נשים: "לכו תעברו ממוגרפיה ותצילו את חייכן".

נשים צריכות לדעת אם, מתי ואיזו ממוגרפיה לעבור. היום גוברת הנטייה להאמין שהממוגרפיה המדויקת ביותר היא טומוסינתזיס – ממוגרפיה תלת ממדית.

נשים חייבות להיות מיודעות על האפשרות של סיכון על רקע גנטי ולקבל ייעוץ גנטי בהתאם.

נשים צריכות לדעת מה היא סמיכות השדיים שלהן. (שקביעתה היא בעיה בפני עצמה).

נשים צריכות לדעת שלא קיימות היום (עדיין) בדיקות דם המוכחות כמשפרות את האפשרות לאבחון מוקדם ומועיל של סרטן השד.

נשים שזוהו אצלן בביופסיה שינויים ברקמת השד העלולים להעיד על סיכון מוגבר לסרטן השד צריכות, לרוב, לקבל טיפול אנטי-הורמונלי מפחית סיכון.

בסיכום – הגברת המודעות לסרטן השד חייבת להיות יותר ממוקדת ויותר אינפורמטיבית.

אוקטובר 2014

– – –

שדיים סמיכים, שדיים צפופים, רקמת שד סמיכה

עדכון חוזר:

רקמת שד של אשה מורכבת מרקמה בלוטית (פיברוגלנדולרית) ומרקמה שומנית. עם העליה בגיל, השד מורכב יותר מרקמה שומנית מאשר מרקמה בלוטית.

ריבוי רקמה בלוטית בשד (אופייני בעיקר אצל נשים מעירות) הוא המאפיין של מה שנקרא "שדיים סמיכים" או  רקמת שד צפופה. במצבים אלה עלול להיות יותר קשה לאבחן גידולים בשד.

לא קיימת הסכמה חד משמעית אם , או עד כמה, סמיכות השד מהוה גורם סיכון לסרטן השד.

את סמיכות השד מעריכים בעזרת ממוגרפיה (ולפעמים גם בעזרת MRI ), עם זאת – לא קיימת הסכמה עולמית על הגדרה מספרית של סמיכות השד. מה גם שסמיכות השד עלולה להיות מוגדרת בצורה שונה על ידי בודקים שונים.

לנשים עם מראה שד סמיך במיוחד לרוב מדווחים על כך. (אין דרך דיווח מוסכמת ברמה עולמית).

כאשר מבנה השד מוגדר כ"סמיך" לרוב ממליצים לאשה גם על בדיקת אולטראסאונד וגם על מעקב יותר סדיר.

במצבים מסויימים מפנים לבדיקת MRI.

זכותה של כל אשה לשאול את הרופא שלה או את הרנטגנולוג על סמיכות השדיים שלה, אם כי לא תמיד תתקבל תשובה ברורה.

בעולם נבדקות דרכים לקבוע את סמיכות השד ואיך לדווח עליה.

ככלל, במיוחד לנשים צעירות עם ריבוי רקמה בלוטית לרוב ממליצים על בדיקת אולטראסאונד בנוסף לבדיקת הממוגרפיה.

הדמיית השדיים ודרכי המעקב אחר כל אשה ואשה חייבות להיות מותאמות אישית לכל אשה. וראו גם את המשך העמוד.

עידכון יולי 14.

– – –

בדיקת אוקטבה פינק Octava Pink

בדיקת דם לגילוי מוקדם מאד של סרטן השד. בדיקה חדשה שנמכרת בארץ על ידי מספר כירורגים. מיועדת בעיקר לנשים ללא עבר של סרטן שד וללא ממצא בבדיקות הממוגרפיה והסונר.

הבדיקה לא רשומה על ידי הFDA ולא פורסמה בעיתון רפואי נחשב. אינה מופיעה כבדיקה מומלצת בהנחיות בינלאומיות.

בודקת נוגדנים בדם האשה, שיכולים (כנראה) להצביע על סרטן שד אצל אותה אשה. תשובה חיובית מחייבת המשך בירור.

חשוב לזכור שכמו כל בדיקה גם בדיקה זו עלולה לא לזהות נשים עם סרטן השד ועלולה גם לגרור לאינספור בדיקות נוספות ולחץ שתועלתן לאשה לא ידועה.

להבנתי מדובר בבדיקה ניסיונית שהמשמעות שלה לטווח רחוק לא ידועה בשלב זה.

הבדיקה לא כלולה בסל הבריאות.

לשואלות הרבות על הבדיקה חשוב מאד להדגיש:

1. הבדיקה לא נועדה למי שבעברה סרטן השד!

2. הבדיקה לא נועדה לבירור מימצאים בשד.

3. הערך של הבדיקה כמאריכת סיכויי הישרדות מסרטן השד לא ידוע כלל!

4. עלות הבדיקה שונה מאד מכירורג לכירורג. לפי נציגי החברה עלותה קצת פחות מ700 ש"ח. כירורגים מוכרים אותה גם ביותר מ 1000 ש"ח.

עידכון יוני 14

– – –

בדיקת שדיים של נשים צעירות

כמו שצויין כאן באתר במספר מקומות גם נשים צעירות , החל משנות ה 20 המאוחרות (בערך) צריכות לעבור בדיקת שדיים על ידי מומחה לנושא.

חשוב להבדיל בין בדיקת שדיים שיגרתית לבין בדיקה בגלל ממצא או תלונה.

נשים צעירות שהן בסיכון מוגבר, דוגמת נשים שיש להן קרובות משפחה שחלו בגיל צעיר בסרטן שד או שחלה, צריכות להיות במעקב סדיר כבר מגיל צעיר, תלוי בסיכון המוערך.

ראו עמוד נשים צעירות.

אבחון מוקדם של סרטן השד – עידכון פברואר 2014

כבר שנים מילת הקסם של אבחון מוקדם הינה בדיקת הממוגרפיה, עליה מפורט למטה. בשנים האחרונות מפורסמים יותר ויותר מחקרים המעלים ספקות גדולים לגבי יתרונות בדיקת הממוגרפיה לכל האוכלוסיה. מחקר ענק פורסם בפברואר 14 והוא מעורר סערה:

האם בדיקת הממוגרפיה היא בדיקה מצילת חיים ?

לפי מחקר קנדי  ענק וממושך שפורסם השבוע בעיתון הנחשב BMJ התשובה היא – לא!! במחקר השתתפו כ90 אלף נשים ומשך המעקב היה כ 25 שנים.

המחקר הדגיש גם את הבדיקות המיותרות והטיפולים המיותרים, הכוללים גם הקרנות וכימותרפיה, שבדיקות הממוגרפיה גוררות אחריהן.

כצפוי, מרגע שפורסם, פרצה סערה גדולה על הנושא והמחקר הותקף מכל בחינה אפשרית.

שאלת השאלות נשארת, לדעתי, פתוחה – האם בכלל קיים גילוי מוקדם של סרטן השד ומה היא הדרך הנכונה לעקוב אחר נשים , כדי להפחית את התמותה מסרטן השד.

שתי נקודות שראויות, בעיני, להדגשה יתרה הן:

1. שיש לידע כל אשה ואשה על היתרונות האפשריים של הממוגרפיה כמו גם על סיכוניה.

2. שיש להתאים לכל אשה ואשה את דרך המעקב הנכונה לה ביותר.

– – –

בדיקה גופנית, בדיקת שדיים, בדיקה ידנית של השדיים

הבדיקה הגופנית היא כמעט תמיד חלק מהמפגש מטופל-רופא. ככל שמדובר בנושא השד, קיימת חשיבות לבדיקה זו , הנעשית ע'י כירורג מיומן בנושא, או לעתים על ידי אונקולוג. הבדיקה כוללת הסתכלות ומישוש השדיים וכן בדיקת הבלוטות האזוריות. בודקים רבים  (ואני ביניהם) נוהגים לבדוק את האשה בישיבה ובשכיבה. באשה עם מחזור, הזמן המומלץ ביותר לבדיקה הוא מ 3 עד 9 ימים אחרי התחלת הדמם הויסתי. (בערך).

הבדיקה הידנית של השדיים אינה מהוה תחליף לבדיקות ההדמייה, כאשר יש צורך בהן, אך היא עשויה לתרום הרבה מידע, ואף להנחות את המשך המעקב הנדרש.

הגיל המומלץ להתחלת בדיקות שד אינו מוגדר במדויק, ותלוי מאד בהיסטוריה המשפחתית והאישית של האשה, במבנה השדיים, ברצונה של כל אשה ובגורמים נוספים.

לנשים ללא גורמי סיכון מוגדרים, דוגמת סרטן שד או שחלה במשפחה, לרוב לא ממליצים על בדיקות שד שגרתיות לפני גיל 30.

למי לפנות לבדיקת שדיים ?

בדיקת ידנית של השדיים מומלץ מאד שתיעשה על ידי רופא מומחה שמיומן בבדיקות שדיים. זה יכול להיות כירורג או אונקולוג או גניקולוג או רופא משפחה (לפעמים). מאחר שמדובר בבדיקה סובייקטיבית לניסיון של הבודק יש חשיבות עליונה. סביר שרופא שלא בודק הרבה שדיים, יהיה פחות בעל ניסיון מרופא שרוב עבודתו כרוכה גם בבדיקת שדיים.

איך יודעים למי לפנות?

מבררים! כירורג או אפילו אונקולוג שעיקר עיסוקם אינו בבעיות שד , בעיני, פחות מומלצים מאלה שרואים ובודקים הרבה נשים עם בעיות שד.

בדיקה עצמית של השד

בניגוד לעבר , היום מייחסים פחות חשיבות לבדיקה העצמית של אשה את שדיה.

עם זאת, כל אשה חייבת "להכיר" את שדיה  וכאשר היא מזהה שינויים בהם כגון גוש, שינויים בעור, שינויים במראה הפטמה, שינויים בסימטריה של השדיים – עליה לפנות מיידית לבדיקת רופא מומחה (לרוב כירורג ).

כאבים בשדיים, כאב בשד, כאבי שדיים

רגישות ולעיתים אף כאבים בשדיים הם תופעות שכיחות, בפרט בנשים צעירות. לרוב נובעים משינויים הורמונליים.

עם זאת, כאב ממושך או חזק בשד, בפרט אם הוא במקום קבוע, מחייב פניה לרופא מומחה. האמונה הרווחת ש "סרטן לא כואב" – היא לא בהכרח נכונה !

בדיקות הדמיה

 ממוגרפיה (ביראד Bi-rads), שד סמיך, מרקם שד צפוף

היא בדיקת רנטגן של השד המבוצעת במיכשור מיוחד וברמות קרינה נמוכות. כל שד מצולם משני צדדיו.

הממוגרפיה נחשבת לבדיקה הבסיסית והאמינה ביותר לגילוי מימצאים בשד. בנשים צעירות, שלהן רקמת שד סמיכה רגישות הממוגרפיה עלולה להיות נמוכה יותר.

שד שבו יש הרבה רקמה בלוטית ורקמת חיבור עלול להיראות בממוגרפיה כ"סמיך" , ובו עלול להיות קשה יותר לאבחן גידולים.  מבנה כזה נמצא בעיקר אצל  נשים צעירות ולפעמים הוא מחייב השלמת בדיקת הממוגרפיה בבדיקות נוספות דוגמת אולטרסאונד  או MRI. לא תמיד מצוין בתשובת הממוגרפיה מה היא סמיכות השד, למרות שבעולם הולכת וגוברת הדרישה לציון כזה.

כמו כן, בדיקות ממוגרפיה בגיל צעיר מאד עלולות להגביר את הסיכון לסרטן השד בגלל הקרינה.

כללית ביותר, בהיעדר גורמי סיכון, או ממצא גופני חשוד לא נהוג להפנות  לממוגרפיה  לפני גיל 40 ולרוב גם לא לפני גיל 50.

 לפעמים יש צורך להשלים את בדיקת הממוגרפיה בבדיקות נוספות דוגמת האולטראסאונד.

ביצוע סדיר של בדיקות הממוגרפיה אחת לשנה או לשנתיים החל מגיל 40 או 50 הוכח כמפחית,  במידת מה,  את הסיכון לתמותה מסרטן השד.

 בסל הבריאות הממוגרפיה כלולה מגיל 50 עד גיל 75 כל שנתיים. לנשים שבעברן סרטן השד או שיש להן גורמי סיכון, מומלץ לרוב להתחיל בביצוע ממוגרפיות בגיל צעיר יותר ובתכיפות של פעם בשנה.

תשובות בדיקת הממוגרפיה ניתנות על ידי תיאור מילולי של המימצאים, ובנוסף על ידי סקאלה מספרית מ1 עד 6 הקרויה  Birads  והנותנת ערך מספרי לדרגת החשד של המימצאים. מימצא שערכו 1 הוא תקין, ערכים 2 ו3 מציינים מימצאים שאינם נראים חשודים , ערכים גבוהים יותר לרוב מציינים צורך בהמשך בירור.

תרומת ה MRI והממוגרפיה הדיגיטלית לבדיקות סקר של השד איננה ידועה, ולפי הנחיות ה NCCN האמריקאי הן אינן מומלצות כשגרה.

חסרונות הממוגרפיה:

כמו לכל בדיקה, גם לבדיקת הממוגרפיה, עם כל חשיבותה, ישנם גם לא מעט חסרונות, שהעיקרים בהם הם:

1. בדיקת הממוגרפיה לא מגלה מאה אחוז של סרטני השד. מה שעלול לעתים להביא להרגעה כזובה. (אם נמוש גוש , ובפרט אם הוא חשוד במקצת, יש להמשיך ולברר את טיב הגוש באמצעים נוספים ולא להניח מראש שהגוש שפיר). היכולת של הממוגרפיה לזהות ממצאים חשודים אצל נשים עם רקמת שד סמיכה הינה מוגבלת.

2. אבחון-יתר – הבדיקה מגלה לעתים לא נדירות ממצאים שחשיבותם אינה ברורה, ומובילה לא פעם לריבוי בדיקות ולטיפולים מיותרים, וזאת בנוסף למתח הרב שממצאים אלה גורמים לאשה.
יתרה מזאת, אשה שמאובחנת בטעות כמי שהיה לה סרטן שד או מצב קדם -סרטני עלולה להיתקל כל חייה בקשיים לא מוצדקים, דוגמת חרדות, סיבוכי טיפול, קשיים בביטוח ועוד.

בעיית הממצאים הכזובים (חסרי המשמעות) נחשבת לאחת הבעיות היותר חמורות של בדיקת הממוגרפיה.

3. המשמעות של החשיפה המצטברת לקרינה בבדיקות ממוגרפיה חוזרות איננה ברורה דיה.

4. חלק מהנשים מוצאות את הבדיקה כבדיקה "לא נעימה", "מכאיבה", "מאד מכאיבה".

5. יש לזכור שגילוי ממוגרפי של גידול לא בהכרח מבטיח ריפוי. וגם – שלא כל ממצא ממוגרפי מינימלי שמוכח כ"חשוד" או כ"כמעט סרטן" אכן מחייב טיפול, וגם שהטיפול הניתן במצב זה , כנראה, לא תמיד הכרחי.

 ועם כל הנ"ל, חשוב להבין את חשיבות הבדיקה, במיוחד לאוכלוסיית הנשים שהסיכון שלהן לסרטן השד נחשב מוגבר.

נשים בסיכון "רגיל" חייבות להיות מיודעות גם על החסרונות שצויינו לעיל, כדי לקבל לעצמן את ההחלטה אם כן או לא לעבור את הבדיקה.

ממוגרפיה תלת מימדית – טומוסינתזיס

בדיקה זו מדגימה את השד בשלושה מימדים וההנחה היא שהבדיקה מוצאת פחות ממצאים שהם חסרי חשיבות ומגלה יותר גידולי שד.

מה שעדיין לגמרי לא ברור היום לגבי בדיקה זו הוא:

1. האם היא עדיפה על ממוגרפיה דיגיטלית רגילה (דו-מימדית) + אולטראסאונד

2. האם הגילוי המאד מוקדם בעזרת בדיקה זו אכן מגדיל לאורך זמן את סיכויי ההישרדות.

3. הבדיקה קיימת גם בארץ.

אולטראסאונד של השד

בדיקה המתבססת על גלי קול לצורך הדמיית השד.

הבדיקה, לרוב, אינה במקום ממוגרפיה, אלא בתוספת לממוגרפיה. יתרונה בכך שהיא קלה לביצוע ואין בה קרינה. היא מבדילה היטב בין גוש לציסטה (גוש נוזלי), אך אינה מזהה היסתיידויות.

ממליצים על בדיקת האולטראסאונד במקרים רבים שבהם יש צורך לברר יותר את ממצאי הממוגרפיה, או כאשר אין אפשרות לבצע בדיקת ממוגרפיה.

 בדיקת אולטרה סאונד שד אוטומטי 3D ,ABUS

(האולטרסאונד של אולטראמדיקל)

בדיקת האולטרסאונד האוטומטי אושרה ע"י ה FDA ב 2012. הבדיקה נחשבת מדויקת יותר מבדיקת אולטרסאונד רגילה.

הבדיקה לא נועדה להחליף את הממוגרפיה ואף לא למעקב שיגרתי אחר נשים שבעברן סרטן השד. היא מומלצת לנשים שבבדיקת הממוגרפיה שלהן נצפה מרקם סמיך/צפוף של השדיים. (ריבוי של רקמה בלוטית/חיבורית ומיעוט של רקמת שומן, כאמור למעלה).

הבדיקה לא מתאימה למי שבעברה התערבות כירורגית בשד.

סמיכות השד נקבעת בממוגרפיה וב MRI .

הבדיקה לא מגלה היסתיידויות בשד.

חשוב לזכור:

1. בדיקת האולטרסאונד האוטומטי לא מחליפה את בדיקת הממוגרפיה !

2. הבדיקה לא מומלצת ע"י ה FDA למי שעברה התערבות כירורגית בשד, כולל ביופסיה או ניתוח.

3. הבדיקה תלויה מאד במיומנות המבצעים והמפענחים.

4. לבדיקה לא מעט ממצאים שהם למעשה חסרי חשיבות, ממצאים כזובים אלה עלולים להוביל למגוון בדיקות מיותרות ולחרדות.

5. גם לבדיקה רגישה זאת עלולים להיות "פספוסים". (פגשתי ביותר מאשה אחת שזמן קצר אחרי ביצוע הבדיקה אובחן אצלה סרטן שד לא קטנטן).

6. אפילו לנשים עם מבנה שד צפוף, עדיין אין הוכחה שבדיקת האולטרסאונד האוטומטי היא בדיקה מצילת חיים.

נכון לינואר 14  הבדיקה לא כלולה בסל הבריאות.

ובנוסף, לא ברור שבדיקת האולטרסאונד האוטומטי די טובה להערכת גודל הגידול.

 

אלסטוגרפיה

בדיקה ניסיונית המתבססת על אולטרסאונד, המכוונת לתת יותר מידע על ממצאים בשד בתקוה לחסוך ביופסיות מיותרות.

יורחב בקרוב . (נוב. 2010).

MRI שדיים

בדיקה המתבססת על תהודה מגנטית ואינה כרוכה בקרינה, אך כן כרוכה בהזרקת חומר ניגוד הנקרא -גדוליניום. נחשבית לבדיקה הרגישה ביותר לזיהוי ממצאים בשד.  למרות רגישותה, לבדיקה מספר בעיות מלבד האי-נוחות הכרוכה בביצועה. אחת הבעיות הינה מה שנקרא "אבחון יתר" , שהוא זיהוי ממצאים רבים שמתבררים כשפירים. אבחון יתר זה גורר ביצוע מספר רב של ביופסיות. קיימת גם בעיה של מיומנות הפענוח ובעיה של זמינות.
גם בדיקה רגישה זו עלולה להחמיץ לפעמים מימצאים משמעותיים, והיא אינה מחליפה את בדיקת הממוגרפיה, אלא נוספת לה. הבדיקה מומלצת בעיקר למעקב אחר נשאיות. (כלולה בסל להתוויה זאת).

הבדיקה איננה בדיקת סקר של נשים בריאות וללא גורם סיכון, בין היתר בגלל הממצאים הלא חשובים שהיא מוצאת ושפע הבדיקות שהיא גוררת.
מחקרים אחרונים מראים שביצוע הבדיקה לפני ניתוח אינו מפחית את שיעורי הניתוחים החוזרים ואינו תורם לאבחנה הקדם ניתוחית, כך שביצוע MRI שדיים לפני למפקטומיה  לרוב אינו מומלץ כשגרה. חשוב גם להזכיר , בהקשר זה, שביצוע MRI קדם ניתוחי, בהעדר  התוויה ברורה עלול להביא לדחייה בהתחלת הטיפול בסרטן השד שאובחן ואף לכריתות שד מיותרות.

מה שעוד "מעניין" שנכון לסוף 2011 , אפילו בנשים שבסיכון מוגבר, עדיין אין הוכחה שהבדיקה מביאה להארכת ההישרדות.

בדיקת ה MRI כרוכה בהזרקת חומר ניגוד (גדוליניום), המחייב תפקוד תקין של הכליות.

– – –

Responses

  1. דר לאופר כתבה מאלפת אין כמוך תודה רבה………..

  2. תודה מקרב לב. עזר לי מאד להבין מה נעשה ומה קורה אצלי.

    • תודה למודות, רחל ושושי

  3. מהי סטיית התקן של בדיקת ca15-3

  4. הכתבה ברורה ובהחלט מוסיפה מידע . חשוב לי לקבל הערכים של CA-125,15.3 על מנת לדעת האם אנו בנורמה

  5. מופיע בדף תוצאות המעבדה של מכבי ששינו את הערכים של ca-15,3
    האם תוכלי בבקשה לכתוב מהי הנורמה?ומה נחשב לחריג בערכים החדשים (בהשוואה לבדיקות קודמות שנעשו בסולם ערכים קודם)?
    תודה רבה

    • שלום ורד
      לא ידוע לי על שינוי כזה, אנסה לברר עם המעבדה.

  6. דר לאופר שלום. בדיקת ממוטומיה מבצעת היום בשכיבה, הגורמת לנבדקת אי נוחות רבה. פורסם כי קיימת אפשרות לעבור הבדיקה גם בישיבה אך לא נרשם באיזה מכון/בית חולים/מרפאה ניתן לבצע הבדיקה בישיבה. האם ידוע לך מידע בנושא? או המלצה?

    • מירלה שלום
      גם אני שמעתי שיש אפשרות של ממוטומיה בעמידה. לא יודעת היכן. מציעה לנסות לברר טלפונית במכונים שמבצעים ממוטומיות.


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 58 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: