כאשר מדברים על זכויות החולה יש להבחין בין זכויות הקשורות ישירות לטיפול הרפואי לבין זכויות סוציאליות (ממוניות). הסוג הראשון של זכויות מתייחס לזכויות כמו איכות הטיפול הרפואי, הסכמה לטיפול הרפואי, בחירת מקום הטיפול. שמירת הסודיות הרפואית, קבלת חוות דעת נוספת ועוד. זכויות אלה ייקראו כאן "זכויות רפואיות" והן מפורטות בחלק הראשון של פרק זה. הסוג השני של זכויות מתייחס בעיקר להטבות ולהקלות כספיות להן זכאי המטופל עקב מצבו הרפואי, לדוגמה קצבת נכות, פטור ממיסים שונים, קבלת גמלת שירותים מיוחדים.
לזכויות כספיות, זכויות כלכליות, הקלות ופטורים מתשלומים, לחץ על הלינק זכויות כלכליות. (בהקמה)
זכויות בטיפול הרפואי
אין לראות בנאמר כאן משום ייעוץ משפטי!
זכויות החולה מעוגנות במספר חוקים של הכנסת, כשהחוק העיקרי בהם הוא "חוק זכויות החולה 1996".
בסעיפו הראשון, מטרת החוק, מפרט המחוקק:
1. מטרת החוק
-
חוק זה מטרתו לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו.
החוק , בלשונו המשפטית, עוסק במספר נושאים החשובים לחיי היומיום של הניזקקים לטיפול רפואי.
בחלק מהנושאים אדון בפרק זה.
אונקולוגיה, אונקולוג מומחה, מומחה באונקולוגיה –
זכות החולה לדעת מי מטפל בו
אחת הזכויות הבסיסיות ביותר של כל חולה הינה לדעת מי הוא הרופא המטפל בו: האם הרופא הוא רופא מומחה, במה הוא מומחה. רופא מומחה, הנקרא גם רופא בכיר, הוא מי שעמד בכל החובות של ההתמחות במקצוע מסויים ושקבל ממשרד הבריאות תעודה המעידה על מומחיותו ועל תחומה.
המומחה שמטפל בחולי הסרטן הוא מומחה באונקולוגיה. מומחים רבים משתפים פעולה עם האונקולוג המומחה. אבל, מתן טיפול ייעודי וייחודי למחלת הסרטן מוגבל (לרוב) על ידי המחוקק למומחה באונקולוגיה. כך,לדוגמה, הכירורג המיומן ביותר בניתוחי שד, איננו מוסמך להמליץ על הטיפול האונקולוגי (הקרינתי או התרופתי) בסרטן השד; האורולוג המאבחן והמנתח גידולים של מערכת השתן, לרוב איננו מוסמך להמליץ על הטיפול האונקולוגי במחלה. רופא הריאות שאיבחן את סרטן הריאות, איננו הרופא המומחה שמוסמך להמליץ לחולה על הכימותרפיה למחלתו. והדוגמאות רבות.
המסקנה המעשית המתבקשת הינה שעל האדם המאובחן כחולה סרטן לוודא שהמומחה הממליץ לו על טיפול אונקולוגי הינו מומחה באונקולוגיה.
זכות המטופל למידע הרפואי עליו
קשה מאד לתת טיפול רפואי נכון בלי לקבל את כל המידע רפואי על המטופל עד הרגע שפוגשים בו.
ראו:
http://saloona.co.il/ruth_laufer/?p=31
הסכמה לטיפול רפואי (מסירת מידע על הטיפול המוצע)
בנושא זה עוסק סעיף 13 של החוק ומפאת חשיבותו אני מביאה אותו כלשונו:
. הסכמה מדעת לטיפול רפואי
- א. לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי הוראות פרק זה.
- ב. לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע; לענין זה, "מידע רפואי", לרבות –
- 1. האבחנה (הדיאגנוזה) והסכות (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של המטופל;
- 2. תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע:
- 3. הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות;
- 4. סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי;
- 5. עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני.
- ג. המטפל ימסור למטופל את המידע הרפואי, בשלב מוקדם ככל האפשר, ובאופן שיאפשר למטופל מידה מרבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות.
- ד. על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי המטפל להימנע ממסירת מידע רפואי מסויים למטופל, הנוגע למצבו הרפואי, אם אישרה ועדת אתיקה כי מסירתו עלולה לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל.
הסבר כללי: קבלת טיפול רפואי מותנית בקבלת הסכמה , במקרים מסויימים בכתב, מאת המטופל.
תוקפה של הסכמת המטופל מותנית בכל המפורט בסעיף (ב) של החוק. מכאן, שעל המטפל למסור למטופל לא רק את האבחנה הרפואית, אלא גם את כל הפרטים הרלבנטיים לטיפול המוצע, כולל מטרת הטיפול, תופעות הלוואי שלו, קיומם של טיפולים חלופיים, היותו של הטיפול מחקרי או חדשני. ויודגש, הפסיקה קבעה שככל שהטיפול המוצע פחות חיוני, כך יש להסביר למטופל ביתר פירוט על כל תופעות הלוואי והסיכונים הכרוכים בו, כולל הנדירים שבהם.
והמסקנה המתבקשת: חובת הרופא להסביר את כל הכרוך בטיפול שהוא מציע, זכות המטופל להרבות בשאלות עד שהטיפול המתוכנן לו יובן לו.
החולה חיב להבין את סיכויי הצלחת הטיפול ואת תופעות הלוואי שלו. אדם בוגר וצלול יכול לא להסכים לטפול מסוים או לטיפול בכלל. (כפוף לחריגים).
טיפול בלא קבלת הסכמה כמפורט לעיל עלול, במקרים מסויימים, להיחשב לרשלנות רפואית ואף לעוולות נוספות.
אסור לרופא "לנקום" בחולה שמסרב לטיפול מסויים.
דוגמאות:
1. קבעו לכן תור לפגישה עם אונקולוג שלא בחרתן או במקום שלא בחרתן – אינכן חיבות לבוא.
2. הציעו לכן להכנס למחקר – אינכן חייבות להסכים.
3. המליצו לכן על טיפול מסויים בלי להסביר את יתרונותיו וחסרונותיו ואת האפשרויות הטיפוליות הנוספות – דירשו הסבר, שאלו אם הטיפול מקובל, שיקלו פניה לחוות דעת נוספת (ראו למטה).
4. אינכן מרוצות מהרופא או מהמכון בו אתן מטופלות – דירשו להחליף רופא, או פנו לרופא אחר או למכון אחר.
5. הימליצו לכן על טיפול יקר שאינו בסל הבריאות – בררו איזה תחליף נמצא בסל ומה הסיבה להמלצה ה"יקרה" יותר.
6. לא הסבירו לכן איך לקבל את הטיפול, כל כמה זמן, כמה פעמים ביום או בשבוע או בחודש, האם מותר לשנות את סדר הטיפול שהוצע, מתי לפנות דחוף לאונקולוג במקרה של תופעות לוואי – אין כל תוקף להסכמתכן לטיפול, גם אם חתמתם על הטופס.
7. קבעו לכן תור לניתוח. שאלו על חיוניות הניתוח, על מה בדיוק ייעשה בניתוח, מה הסיבוכים העלולים לקרות, האם הניתוח נעשה בהרדמה מקומית או כללית, האם יש צורך בייעוץ מקדים של אונקולוג או מרדים או מומחה אחר, מה זמן ההחלמה וכו.
דוגמאות נוספות יובאו.
חוות דעת נוספת
התחומים שבהם יש לעיתים רצון או צורך לקבל חוות דעת נוספת הם רבים. מטבע הדברים, לרוב פונים לקבלת עוד חוות דעת כאשר מתעוררת שאלה לגבי הטיפול האופטימלי במצב נתון, אולם אין זה המצב היחיד בו חוות דעת נוספת נידרשת, רצויה או עשויה להועיל. מצבים נוספים, לדוגמה:
1. אימות האבחנה הפתולוגית על ידי בדיקה של פתולוג נוסף.
2. אימות ממצאי הדמיה על ידי חו"ד של רנטגנולוג נוסף.
3. חות דעת על הצורך בבירור נוסף
4. חוות דעת על התכנית הטיפולית הכוללת
5. ייעוץ עם כירורג נוסף
6. ייעוץ לגבי טיפול קרינתי
והנושאים, כאמור רבים.
לא כל הרופאים מקבלים בברכה את רצונם של מטופליהם לקבל חוות דעת נוספות, ובמקרים קיצוניים אף מתעוררים קשיים בהשגת החומר הרפואי הנדרש לצורך ההתייעצות הנוספת.
המחוקק היה ער לבעייתיות אפשרית זו, ובסעיף 7 של חוק זכויות החולים נכתב:
"דעה נוספת
מידע גנטי – הגנה על נשאיות BRCA
הסודיות הרפואית
החובה לשמור בסוד כל פרט על מצבו הרפואי של אדם, שהגיע לאדם בתוקף תפקידו מעוגנת במספר חוקים.
כל המידע על בריאותו של אדם שייך לו ולו בלבד.
חוק זכויות החולה מציין את המצבים (הבודדים) בהם מותר למטפל להעביר לאחר מידע על מצבו הבריאותי של אדם.
הסודיות הרפואית בסרטן השד
דוגמאות:
1. אסור לרופא למסור מידע רפואי לבני משפחת המטופלת בלא אישור מפורש של המטופלת.(קיימים חריגים בודדים).
2. אסור לרופא, לאחות או למי מהצוות המטפל להעביר מידע שמי על מטופלות. האיסור חל גם על מסירת שמות של מטופלות לחברות תרופות, אפילו לצורך קבלת תרופות מהחברה.
רשלנות רפואית
יסודות עוולת הרשלנות:
קיום חובה שבחוק לנהוג (או לא לנהוג) בדרך מסויימת
סטיה של המטפל מהתנהלות מקובלת וסבירה.
גרימת נזק למטופל.
הוכחת קשר סיבתי בין הנזק לבין התנהלות המטפל.
יורחב