© כל הזכויות שמורות לד"ר רותי לאופר
לינק לדף הבית
חדשות וחידושים בסרטן השד
דצמבר 2010
13.12.10
דנוזומאב
הוכחה נוספת לכך שהנוגדן דנוזומאב יעיל יותר בבחיית אירועים גרמיים הנובעים מנוכות גרורות בעצמות הוצגה בכנס.
12.12.10
אתמול בסאן אנטוניו
ניאואדג'ובנט
הוצגו 3 מחקרים מעניינים שבהם הטיפול הניאואדג'ובנטי בנשים עם גידול חיובי להר-2, הטיפול הניאואדג'ובנטי כלל 2 תרופות ביולוגיות : לאפטיניב+הרספטין, הרספטין +פרטוזוזומאב. המעניין והמעודד היו התוצאות הפתולוגיות, שהיו טובות משמעותית בשילוב של 2 תרופות מכוונות מטרה.
הבעייתיות:
1.לא ברור עדיין שתוצאות פתולוגיות טובות יותר (נסיגה מלאה של הגידול) מתרגמות להישרדות כוללת ארוכה יותר.
2. הטיפול המשופר מתאים רק לפחות מרבע מחולות סרטן השד.
3. הטיפול המשולב יקר, יקר..
4. עדיין לא מדובר בשינוי מדיניות טיפולית.
CTC תאי גידול במחזור הדם
שוב הוצגו מחקרים על המשמעות ועל החשיבות של זיהוי תאי גידול במחזור הדם, ועדיין .. מסקנה של ממש – אין.
11.12.10
אתמול ב SABCC
CYP2D6
בעקבות ניתוח מחקרים גדולים, שוב הודגש שאין לבצע את הבדיקה הנ"ל כשגרה לפני התחלת טיפול בטמוקסיפן.
DCIS וחיוביות להר-2
ניסיון לבדוק האם DCIS חיובי להר-2 נושא עימו סיכון יתר להישנות – לא צלח.
זומרה
הודגש שוב כישלון הזומרה כטיפול מפחית סיכון בסרטן השד.
לימפאדמה
הוצגה עבודה לפיה , בניגוד לדעה הרווחת, הרמת משקולות ונשיאת משקל ביד שבית השחי שלה נותח, כנראה אינה מעלה את הסיכון להתפתחות לימפאדמה של הזרוע.
10.12.10
זומרה (זומטה, זולדרוניק אסיד)
מחקר גדול מאד שיוצג היום בכנס סאן אנטוניו מצביע על כישלון של תרופת הזומרה להפחית את הסיכון להישנות סרטן השד. המחקר ( (AZURE) trial,) שהשתתפו בו 3360 נשים נכשל להראות יתרון כל שהוא בתוספת של זומרה לטיפול המניעתי בסרטן השד, למעט (כנראה) בנשים בוגרות, לפחות 5 שנים לאחר הפסקת הוסת.
לפי הדיווחים בעקבות ממצאי המחקר, מושכת חברת התרופות (נוברטיס) את בקשתה לרשום את הזומרה כטיפול מפחית סיכון בסרטן השד. הטיפול אינו רשום בעולם להתוויה זו, ומסקנת החוקרים היא שאין לתת אותו להתוויה זו, בין היתר בגלל הסיכון (הנמוך אמנם) להתפתחות נמק של הלסת.
הערה: רק בארץ מוערך הרווח של חברת התרופות מההמלצה על זומרה דו-שנתית ל 3 שנים בעשרות מיליוני שקלים.(מידע שנמסר לי בעל פה ואיני אחראית לנוכונותו..).
אנאסטרוזול (ארימידקס) לעומת אקסמסתן (ארומזין)
מחקר שהוצג אתמול בסאן אנטוניו לא מצא כל הבדל ביעילותם של שני מעכבי ארומטאז אלה בהפחתת הסיכון להישנות סרטן השד. נמצא הבדל מסויים בתופעות הלוואי.
מעכבי ארומטאז
ניתוח מחקרים בתרופות אלה (מטא-אנאליזה) שהוצג אתמול בסאן אנטוניו מצביע על הגברת הסיכון למחלת לב בשימוש ממושך במעכבי הארומטאז. מוצע ששילוב של מספר שנות טיפול בטמוקסיפן עם מספר שנות טיפול במעכבי ארומטאז מפחית סיכון זה.
09.12.10
כנס סאן אנטוניו 2010
הכנס המדובר והנחשב הזה מתחיל ממש היום בסאן אנטוניו. לפי דיווחים מוקדמים הוא יתרכז בעיקר בנושאים של טיפול אדג'ובנטי (מפחית סיכון אחרי ניתוח) וטיפול ניאו-אדג'ובנטי. כולל שימוש בגורמים ביולוגיים בטיפולים אלה ויתכן גם דיון בערך המניעתי (אם קיים) של הביספוספונאטים. עידכונים בהמשך..
טיפול ראשון במחלה גרורתית, הר-2 פוזיטיב
מחקר (קטן) שפורסם לאחרונה בעיתון JCO מצא שתוספת קרבופלאטין לטיפול טקסוטר-הרספטין כטיפול ראשון במחלה גרורתית חיובית להר-2 אינו משפר את תוצאות הטיפול. ( TCH , כזכור, הוכח כטיפול אדג'ובנטי יעיל (אך קשה למדי).
שתי הערות:
1. במחקר קודם לא נמצא כל יתרון לשילוב טקסוטר-הרספטין על פני נבלבין- הרספטין, כטיפול ראשון במחלה גרורתית. כאשר הטיפול עם נבלבין היה קל בהרבה.
2. TCH לא נחשב בשלב זה כטיפול ניאואדג'ובנטי סטנדרטי.
אווסטין
מחקר שבחן תוצאות מחקרים קודמים של טיפול באווסטין בגידולים שונים (פורסם לאחרונה ב JCOׂ) מגיע למסקנה שאין כל שוני במהלך המחלה בין מטופלים שהפסיקו טיפול באווסטין לבין מטופלים שהפסיקו טיפול בפלצבו.
11.11.10
כנס סאן אנטוניו
בסאן אנטוניו שבטקסס מתקיים בימים אלה כנס סרטן השד השנתי. הכנס מתקיים כבר שנים, מדי שנה בדצמבר ומחשב לכנס הגדול ואולי ה"נחשב" ביותר מבין כל הכנסים בתחום ברטן השד. אביא עידכונים חשובים, ככל שיהיו..
טקסנים בטיפול המונע בסרטן שד מוקדם (בלי מעורבות בלוטות)
עידכון מחקר , שמרכזו במדריד ושנמשך כבר שנים הופיע בתחילת החודש בעיתון NEJM על פי המחקר גם בסרטן שד מוקדם, בלא מעורבות בלוטות, אך עם גורמי סיכון, התוספת של טקסנים לטיפול המונע באנתראציקלינים משפרת משמעותית את משך הזמן ללא מחלה. עדיין אין מידע על שיפור בהישרדות הכוללת.
הערתי: הוספת טקסן לטיפול מפחית הסיכון בסרטן השד בלא מעורבות בלוטות, אך בנוכחות גורמי סיכון, מקובלת כבר שנים, לשאלות מה הוא הטקסן המועדף ומה היא התכנית הטיפולית המועדפת, לא ניתנה תשובה במחקר זה, שהחל לפני כ 10 שנים.
הרספטין כטיפול מפחית סיכון לגידולים קטנים מאד
הרבה כבר נכתב על הנושא ותשובות ברורות – אין. היום כבר ברור למדי שטיפול מפחית סיכון המשלב כימותרפיה עם הרספטין הינו טיפול הבחירה בגידולים מסביבות 1 ס"מ ואף פחות. השאלה הגדולה והבלתי פתורה היא החל מאיזה גודל גידול (חיובי להר-2) יש לתת את הטיפול. מאמר נוסף בנושא התפרסם לאחרונה. יהיה קשה להגיע לתשובה..
נובמבר 2010
26.11.10
MRI
מחקר הולנדי גדול שפורסם לאחרונה בעיתון JCO, תומך שוב במסקנה שרגישות ה MRI לגילוי מוקדם של סרטן השד בנשים בסיכון גבוה, בעיקר בנשאיות, גבוהה משמעותית מזו של הממוגרפיה.
(מקוה להספיק להרחיב על המחקר)
ממוגרפיה
מחקר בריטי מהעיתון Lancet Oncology מביא הוכחות לכך שממוגרפיה בנשים עם סיפור מישפחתי בקבוצת הגיל 40-49 יכולה להציל חיים.
לימפאדמה, בצקת של היד
מחקר מצא שלא רק סוג הניתוח משפיע על הסיכון לפתח בצקת של היד לאחר ניתוח בית השחי, אלא גם גורמים נוספים דוגמת מוצא, השכלה והשמנת יתר. עם זאת הודגש שעדיין איננו יודעים להעריך את הסיכון המסויים אצל אשה מסויימת.
20.11.10
ממוגרפיה
במאמר מסכם שפורסם אתמול בעיתון האינטרנטי מד-פייג' יוצאים מספר מומחים מארצות שונות כנגד הסלוגן הרווח "ממוגרפיה מצילה חיים". לטענתם סלוגן זה הוא מוטה ומטעה, בעיקר משום שאינו מספק מידע מאוזן אודות יתרונות וחסרונות הממוגרפיה כבדיקת סקר.
המפקפקים בערך הממוגרפיה כבדיקת סקר מדגישים שערך זה אינו ידוע בוודאות, שהממוגרפיות בנשים בריאות מביאות להרבה פעולות וטיפולים מיותרים, שחלק ניכר מהקמפיינים לממוגרפית סקר מונע על ידי סיבות כלכליות.
מתנגדים חריפים לדיעות אלה מצוטטים אף הם בסקירה.
ונראה לי שמסקנת המאמר היא המסקנה המתבקשת: יש לדון עם כל אשה ואשה על היתרונות ועל החסרונות של של הממוגרפיה בשבילה. (יש להדגיש : מדובר על נשים בריאות בסיכון רגיל).
הערה שלי : חשוב מאד לזכור שהממוגרפיה לעולם אינה מגלה מאה אחוזים מגידולי השד.
פרופוקסיפן
תרופה משככת כאבים זו הוסרה מהמדפים בארה"ב ונראה שהיא בדרך להסרה גם באירופה, וזאת בשל תופעות הלוואי החמורות שלה ובעיקר השפעתה על קצב הלב. בארץ התרופה כלולה בתכשיר אלגוליזין פורטה ובאחרים.
דנוזומאב Prolia
נרשמה על ידי ה FDA לטיפול במחלה גרורתית בעצמות ממקור של גידולים סולידיים.
16.11.10
אריבולין eribulin mesylate ,Halaven
ה FDA רשם בימים אלה את התרופה אריבולין לטיפול בסרטן שד גרורתי בנשים שכבר טופלו בלפחות שני קווים קודמים. יש לציין, שזה הוא אחד הרישומים המהירים ביותר שנראו בשנים האחרונות.
פרטים על התרופה , שנדונה בהרחבה גם בכנס ממנו שבתי היום, מצויים למטה בדף זה. יש להדגיש שבניגוד לתרופות דוגמת אווסטין שמעולם לא הראתה הארכת חיים בסרטן השד, האריבולין הראתה באופן מובהק הארכה של סך כל ההישרדות. (מה, שכנראה, מסביר את רישומה המהיר ואת הדיונים בכנס אודותיה).
דנוזומאב
פורסם בימים אלה בעיתון הנחשב JCO שהתרופה הביולוגית דנוזומאב (נוגדן חד שיבטי) נמצאה במחקר השוואתי יעילה יותר מזומרה למניעת ולדחיית אירועים הקשורים לעצם בנשים עם סרטן שד גרורתי לעצמות.
פרטים על התרופה ראו בפרק התרופות.
סיכום קצר של הכנס חידושים באונקולוגיה (הכנס ע"ש גרינשפן) ,
ניו-יורק 9-13.11.10
הכנס נערך, מדי שנה בנובמבר, על ידי המרכז הרפואי "מאונט סיני" שבניו יורק והוא מתמקד בחידושים (האחרונים יותר ופחות) בטיפול התרופתי בסרטן. בכנס ממנו שבתי היום הוצגו מספר תרופות חדישות ביותר , שנראות מבטיחות בטיפול בסרטן השד.
כמו כן, נדונו תרופות שכבר הוצגו בכנסים קודמים דוגמת : אריבולין, איקסמפרה, דנוזומאב, אווסטין ועוד ועוד.
המסקנה: התחום מאד סוער ומתפתח ויש לצפות שבשנים הקרובות נראה שינויים רבים בטיפול בסרטן בכלל, ובסרטן השד בפרט.
12.11.10
עידכונים מכנס "גרינשפן" בניו יורק
חידושים בסרטן השד
על מהות הכנס ארחיב כשאשוב. כללית, זהו כנס הסוקר את החידושים בכימותרפיה, ומתמקד בעיקר בתרופות חדשות ובמגמות עתידיות.
אתמול היה "היום של סרטן השד". הוצגו הרבה תרופות חדישות, שנותנות בסיס לתקוה לשיפור משמעותי בטיפול.
בהרצאה מסכמת אמש הודגש שנשים עם מחלה גרורתית חיות היום הרבה יותר זמן מבעבר ועם איכות חיים טובה יותר.
הודגשו: חשיבות איבחון התת -סוג של הגידול, זיהוי המטרות האפשריות ל"תקיפה" וכן העובדה/ התקוה שתוך זמן לא ארוך עיקר הטיפול יתבסס על תרופות ביולוגיות, מותאמות אישית.
05.11.10
lasofoxifene
התרופה הניסיונית לזופוקסיפן ממשפחת הטמוקסיפן מפחיתה משמעותית ביותר את הסיכון לסרטן השד בנשים באל-וסת. כך מדווח אתמול במהדורת האינטרנט של Journal of the National Cancer Institute
מחקר קטן וראשוני זה, מצא שהתרופה אף מפחיתה אירועים לבביים ושברים בעצמות, ואינה מעלה את ההיארעות של סרטן רירית הרחם.
מחקר מעודד זה מחייב , כמובן, המשך בדיקה של התרופה.
דיכאון
דיכאון, למרבה הצער, הוא תופעה שכיחה למדי ומדי בימינו, והיא , כנראה, שכיחה עוד יותר באוכלוסיית המתמודדות עם הווה או עבר של סרטן השד.
פוסט מעניין על הנושא ראו ב http://cafe.themarker.com/article/1867674/
את המסקנות תסיק כל אחת לעצמה..
03.11.10
בריאות האשה
פאנל על בריאות האשה נערך היום ביזמת חברת פליפס ובהשתתפות רופאים, אנשי ציבור ואנשי תיקשורת. היה מרתק.
בפאנל הודגש הנתון (שאולי לא ידוע לכל) שבארצנו עדיין גורם המוות העיקרי בנשים בוגרות הוא מחלות לב ולא סרטן השד, או הסרטן בכלל, כפי שסוברים רבים.
בין הנושאים שנדונו:
1. ההבדלים בין המרכז לפריפריה בזמינות השירותים הרפואיים בכלל, ושירותי הבריאות לנשים בפרט, ומה ניתן לעשות כדי לצמצם פערים קיימים.
2. הצורך ברפואה מיגדרית, והאם קיימת אפליה (לרעה) של הנשים במערכת הבריאות.
3. מקומה של הרפואה הפרטית במערכת הבריאות, והדרכים להתמודדות איתה.
4. בעיית ההשתתפויות העצמיות של הפרט בשירותים הרפואיים שניתנים לו על חשבון המדינה (מה שכמובן מפחית את זמינות השירותים הרפואיים לכל ומנציח את האי-שיוויון בין אזרחי המדינה).
5. שירותי הבריאות לגילוי מוקדם של סרטן השד.
ועוד ועוד.
מעבר לכך שהיה מעניין מאד, לדעתי – אין מנוס מהקמת גוף ממלכתי בעל סמכויות של ממש לטיפול כוללני בנושא ענק זה הקרוי "בריאות האשה".
אוקטובר 2010
30.10.10
DCIS
סיכום מאמר מסכם:
1. לרוב הנשים שעברו כריתה מקומית מומלצת קרינה. השאלה למי מהנשים ניתן לחסוך את הקרינה, איננה פתורה.
2. יש להמליץ על טיפול בטמוקסיפן כאשר הרצפטורים להורמונים חיוביים.
3. ניתוח בלוטת הזקיף מומלץ רק במצבים מסויימים, לדוגמה כאשר הטיפול הניתוחי הוא מסטקטומי (כריתת השד).
4. שיטת האבחנה המומלצת היתה ונותרה הממוגרפיה. לעיתים יש מקום להוסיף MRI.
צריכה רבה של פירות וירקות והשפעתה על סרטן השד
מחקרים מראים תוצאות סותרות, כך שההשפעה הממשית (אם ישנה) על הפחתת הסיכון, טרם הובהרה.
27.10.10
טיפול הורמונלי לנשים בגיל המעבר
בהמשך לעידכון מחקר ה WHI (ראו עידכון שלי מ 20.10.10) מתחוללת עתה סערה גדולה סביב סוגיית הטיפול ההורמונלי לגיל המעבר. סערה שלא פסחה, כמובן, גם על ארצנו. איגוד רופאי המשפחה פרסם הודעה שבה קרא להימנע ממתן טיפול זה לנשים בגיל המעבר. בתגובה מיידית פירסמה האגודה הישראלית לגיל המעבר מחאה תקיפה וזועמת על המלצת רופאי המשפחה.
ככה זה, כנראה, כשמיקצועיות, כבוד והמון כסף נאבקים על בריאות האדם. (וראו גם את העידכון מ 23.10.10).
עידכונים יבואו.
ארדיה (פמידרונאט) וסרטן השד
מחקר שפורסם באוקטובר 2010 בעיתון לאנצט-אונקולוגיה מראה שבמחלה מאלטיפל מייאלומה מתן חודשי של 30 מ"ג ארדיה יעיל כמו מתן המינון המקובל של 90 מ"ג אך עם הרבה פחות תופעות לוואי.
הערות ושאלות למחשבה:
1. האם ניתן להסיק ממחקר זה גם על הטיפול בסרטן שד גרורתי לעצמות ?
2. האם באמת מתחייב טיפול חודשי בארדיה בנוכחות מחלה גרורתית בעצמות בסרטן השד ?
3. מה זה אומר, אם אומר, על הטיפול בזומרה לאותם מצבים?
4. האם תהיה תשובה לשאלות הנ"ל ??
איניפריב, BSI 201
אפשר לקרוא עליו בעמוד זה ובעמוד תרופות.
נשים עם מחלה גרורתית טריפל נגטיב יכולות, במקרים מסויימים, לקבל אותו כעת מאת חברת התרופות ועל חשבונה. בררו עם האונקולוג המטפל.
שימו לב:
1. לא מדובר בטיפול במחלה שאינה גרורתית.
2. אין מידע על היעילות של התרופה כטיפול ראשון במחלה גרורתית טריפל נגטיב.
3. נשים שקבלו כבר קרבופלטין +גמזר, יכולות לקבל איניפריב כתוספת לטיפול זה, אך אין מידע על היעילות במצב זה.
4. כשאתן חותמות על הסכמה לטיפול באיניפריב, שימו לב היטב לשמירת הסודיות הרפואית והפרטיות שלכן.
בהצלחה
23.10.10
השפעת חברות התרופות על רישום תרופות לחולים
רופאים נוטים לרשום תרופות שחברות התרופות מעודדות אותם לרשום, והתוצאה היא שהחולים משלמים יותר על תרופות, שאינן בהכרח המיטביות עבורם.
מחקר שבדק 53 מחקרים בנושא ופורסם במדפייג' בימים האחרונים מצביע על כך שככל שרופאים מסתמכים יותר על חברות התרופות כמקורות מידע בלעדיים על תרופות, השפעת חברות התרופות גדלה.
המחקר קובע שהתועמלנים הרפואיים "משתלמים" מאד לחברות התרופות ושיש למצוא דרכים "למתן" את ההשפעה הזאת ולפקח עליה.
הערתי : לא חדש בכלל, ואכן נקודה חשובה למחשבה מצד כל הנוגעים בדבר.
20.10.10
טיפול הורמונלי לגיל המעבר (טיפול תחליפי HRTׂ)
עידכון של מחקר ה WHI , שהחל ב 1993, ושבו ניתן טיפול הורמונלי משולב (אסטרוגן+פרוגסטרון) לחלק מ 19 אלף נשים בגיל המעבר, מאשר מימצאים קודמים לפיהם נטילת הטיפול התחליפי המשולב במשך של יותר מכ 5.5 שנים מעלה משמעותית את הסיכון לסרטן השד ולתמותה ממנו.
העידכון שמשקף מעקב של כ 11 שנים בממוצע על כ 13 אלף נשים מתפרסם היום בעיתון JAMA.
חשוב להדגיש שאין די מידע על נטילת הטיפול ההורמונלי לתקופות קצרות.
הישנות סרטן השד וצריכת סויה
מחקר שמתפרסם בימים אלה בעיתון קנדי, מראה שצריכת סויה בתזונה אינה מעלה את הסיכון להישנות סרטן השד בנשים עם רצפטורים חיוביים בגידול, המקבלות טיפול אנטי הורמונלי, ואולי אף מפחיתה את הסיכון.
נידרשים מחקרים נוספים – הודגש.
טמוקסיפן לעומת ארימידקס בטיפול המניעתי בסרטן השד
מחקר בלגי קטן שפורסם בעיתון Menopause הראה שהחלפת הטיפול (המניעתי, מפחית הסיכון) בטמוקסיפן, לארימידקס לאחר שנתיים-שלוש של טמוקסיפן, מפחיתה את עובי רירית הרחם ואת נפחו, אך פוגעת משמעותית באיכות החיים , בפרט בהיבט המיני.
17.10.10
בלוטות בית השחי ( SLND , ALND )
הסטנדרט היום הוא לבצע ביופסיה של בלוטות הזקיף בעת הניתוח של הגידול הראשוני. כאשר בלוטות אלה נמצאות נגועות לרוב מבצעים ניתוח מלא של בית השחי.
במחקר שהוצג בכנס ESMO, הוראה שניתוח בית השחי לעומת הקרנת בית השחי, כאשר בלוטות הזקיף נמצאות נגועות – נותנים תוצאות דומות מבחינת שיעורי החזרה המקומית בבית השחי.
את המשמעות של תוצאות אלה יש עדיין לבחון לאורך זמן, הן מבחינת היעילות והן מבחינת הרעילות.
מכאן שהטיפול האופטימלי בבית השחי, כאשר בלוטות הזקיף נגועות ממש אינו ידוע בודאות.
טריפל נגטיב
סוג סרטן שד זה אינו רגיש להרספטין (הר-2 שלילי) ואינו רגיש להורמונים.
הטיפול האופטימלי במחלה גרורתית מסוג זה של סרטן שד אינו ידוע. תרופות "ביולוגיות" שונות נבדקו וניבדקות, לרוב בשילוב עם תרופות כימותרפיות. כרגע, רק התרופה אינפריב בשילוב עם קבופלטין וגמציטבין הראתה הארכה משמעותית של ההישרדות, וגם עם תרופה זו עדיין מחכים לתוצאות המחקר המשמעותי יותר (מחקר פאזה 3).
כטיפול מפחית סיכון (בהיעדר מחלה גרורתית) נהוג לתת את הטיפול הכימותרפי המקובל דוגמת AC וטקסול שבועי לאחר מכן. אין כרגע כל טיפול מפחית סיכון המוכח כיעיל יותר בגידולים מסוג זה, אך ישנם מחקרים בדרך.
הרספטין במחלה גרורתית
שני מחקרים קטנים שהוצגו בכנס ( ESMO 2010 ) הראו :
1. שגם נשים מבוגרות יכולות להרוויח מטיפול בהרספטין במחלתן הגרורתית.
2. שגם נשים עם עודף משקל ניכר מאד מגיבות להרספטין בטיפול במחלתן הגרורתית.
13.10.10
ESMO 2010
חידושים בסרטן השד – מעין סיכום הכנס
כנס ה ESMO הוא כנס כללי באונקולוגיה ולא אחד מהכנסים שנושאם העיקרי או הבלעדי הוא סרטן השד. בהתאם, להתרשמותי, למרות הצגות בהחלט מעניינות ואפילו מעוררות תקוה, קשה לומר שכרגע משהו בטיפול היומיומי בסרטן השד ישתנה בעקבותיו. מחקרים רבים נערכים כל הזמן, וכנסים רבים (מדי?) עוד בדרך, נחכה לבשורות אמיתיות ומשמעותיות.
אירביטוקס
במחקר קטן שהוצג בכנס הוראה יתרון מסויים לתוספת של הנוגדן ל EGFR -ארביטוקס לתרופה ציספלטינום בטיפול הראשוני בסרטן שד גרורתי מסוג טריפל נגטיב. מטרות המחקר אמנם לא הושגו, אך צויין שיש מקום להמשיך לבדוק .
11.10.10
המחקרים החשובים שהוצגו היום בכנס ESMO :
-
Abiraterone Acetate בסרטן הערמונית
-
אירסה בסרטן הריאה
-
trastuzumab-DM1 מול הרספטין +טקסוטר בסרטן השד
-
אווסטין בסרטן השחלה
ראו עמוד תחומים נוספים, וכן פירוט העידכונים בימים הבאים.
ביספוספונאטים בטיפול המשלים בסרטן השד
בסימפוזיון מיוחד במסגרת הכנס בנושא הנ"ל , מסכם הבקר המדיין פרופ. קולמן מבריטניה, שכל עוד לא הוכחה, במחקרים מסודרים, הפעילות האנטי-סרטנית של הביספוספונאטים – אין מקום להמליץ על השימוש בהם כחלק שיגרתי מהטיפול המניעתי בסרטן.
הערה שלי: בגידולים טריפל נגטיב, המידע על יעילות הזומרה ( ודומיה) בטיפול המניעתי – פשוט לא קיים !
10.10.10
ESMO 2010 היום השלישי
אריבולין Eribulin Mesylate
התרופה הכימותרפית החדישה אריבולין, שהוצגה לפני מספר חודשים בכנס ASCO , הוצגה שוב הבקר בכנס ה ESMO. התרופה נמצאה מאריכת חיים בחולות סרטן שד גרורתי שכבר טופלו בתרופות שונות למחלתן הגרורתית.
לפי המדווח במספר אתרי אינטרנט התרופה הוגשה לרישום לגופים רגולטוריים שונים.
איניפריב ( BSI 201 )
תוצאות סופיות של מחקר קטן וראשוני, שהוצג כבר במספר כנסים השנה, במעכב הפארפ איניפריב, בחולות סרטן שד גרורתי מסוג טריפל נגטיב, שמחלתן טופלה בתרופות קודמות, הוצגו היום גם בכנס הנוכחי. הוספת האיניפריב לטיפול בג'מזר+ קרבו. הביאה לשיפור משמעותי באחוז התגובה לטיפול, בזמן עד התקדמות המחלה ובהישרדות הכוללת של החולות.
הערות:
1. המחקר טרם פורסם בעיתון רפואי.
2. מחקר מבוקר , פאזה 3, סיים לגייס חולות וכולנו מחכים לתוצאות.
3. על האיניפאריב תוכלו לקרוא בפרק התרופות.
Denosumab
באינטגרציה של מספר מחקרים שהוצגה היום ב ESMO, דנוזומאב נמצא עדיף על זומרה כטיפול מונע בעיות עצם בגידולים גרורתיים לעצם שונים, כולל סרטן השד וסרטן הערמונית.
09.10.10
ESMO 2010
כנס אירופאי גדול מאד מתקיים בימים אלה במילנו.
מבטיחים לנו חידושים ועידכונים שישנו דרכי טיפול נהוגות במספר גידולים, כולל בסרטן השד.
היום ובימים הבאים אביא עידכונים רלוונטיים, ככל שיהיו..
Trastuzumab-DM1 הרספטין-DM1
במחקר קטן מאד, שעתיד להיות מוצג מחרתיים בבקר בכנס הנ"ל, הושגו תוצאות מבטיחות לטיפול בתרופה הנ"ל לעומת הטיפול בהרספטין + טקסוטר, בנשים עם גידול גרורתי חיובי להר-2, שלא טופלו קודם .
הערות:
1. על ההרספטין המחובר לתרופה הכימותרפית DM1, ראו בפרק התרופות.
2. ה T-DM1 נחשב עדיין לתרופה ניסיונית ואיננו רשום בעולם. ראו עידכון מסוף אוגוסט בעמוד זה.
3. מחקר גדול ומבוקר עם תרופה זו, בדרך…
4. שאלה מעוררת מחשבה היא מדוע נבחר דווקא השילוב : הרספטין +טקסוטר (הידוע כטיפול קשה) להיות הטיפול ה"סטנדרטי" שאיליו מושווה ה T-DM1.. ולא נבחר השילוב הרספטין-טקסול או השילוב הרספטין-נבלבין. אולי בהמשך הכנס נדע על כך יותר.
ניאואדג'ובנט – טיפול קדם ניתוחי
ניאואדג'ובנט הוא טיפול תרופתי הניתן לפני כל טיפול אחר בסרטן השד. (ראו מילון מונחים).
מעקב ממושך בשני מחקרים גדולים שנקטו בדרך טיפול זו מוצא שהסיכון להישנות מקומית או אזורית אחרי הטיפול הניאו-אדג'ובנטי מושפע בעיקר מ 3 גורמים: גיל- 50 ומעלה, גודל גידול של 5 ס"מ ומעלה, התגובה של הגידול לטיפול הניתן.
הערה חשובה: למרות שהטיפול הקדם-ניתוחי מוכר כבר שנים רבות, עדיין, לרוב, אין קריטריונים חד משמעיים מתי יש לתת אותו, והוא אינו משנה את ההישרדות הכוללת .
ספטמבר 2010
1.10.10
טיפול לפני ניתוח
מחקר שהוצג בסימפוזיון של ASCO, הראה שטיפול של 16 שבועות במעכב ארומטאז בנשים לאחר הפסקת המחזור ועם גידול עשיר ברצפטורים להורמונים, יכול לחסוך מחלק ניכר מהנשים את הצורך בכריתת שד או להבטיח שוליים נקיים בניתוח.
המחקר טרם פורסם בעיתון רפואי.
הישרדות בסרטן השד
מחקר רטרוספקטיבי (בודק תוצאות עבר) מהמרכז הרפואי MDA , שהוצג בסימפוזיון הנ"ל של ASCO מצביע על שיפור ניכר בהישרדות חולות סרטן השד , בכל שלבי המחלה, על פני 60 השנים האחרונות.
המחקר טרם פורסם בעיתון רפואי.
טריפל נגטיב
התקדמות באיפיון המוליקולרי והגנטי של חלק מגידולי הטריפל נגטיב, הוצגה לאחרונה בכנס. איתור מטרות ביולוגיות בתאים הסרטניים של גידולים אלה מעורר תקוה שבעתיד הלא מאד רחוק ניתן יהיה לפתח תרופות ייחודיות המותאמות לאותם גידולים.
30.09.10
ממוגרפיה לגילוי מוקדם
שאלת הגיל בו יש להתחיל בבדיקות סקר סדירות בממוגרפיה לאיבחון מוקדם של סרטן השד – איננה פתורה כבר שנים רבות, בפרט לגבי קבוצת הגיל 40 עד 49.
מחקר שבדי גדול מאד מצא שביצוע ממוגרפיה שיגרתית כל שנתיים בנשים בקבוצת הגיל 40 עד 49 יכול אמנם להציל חיים, אך – כדי להציל חיים של אשה אחת על 1250 נשים לעבור ממוגרפיה כל שנתיים.
הערות:
1. מדובר בנשים בסיכון "רגיל" ולא בנשים בסיכון מוגבר.
2. קיימות המלצות שונות לגבי ממוגרפיה בקבוצת גיל זאת.
3 .בארץ – הממוגרפיה כבדיקת סקר כלולה בסל שירותי הבריאות מגיל 50.
פוריות וסרטן השד
כ 10% מחולות סרטן השד הן בגיל הפוריות.
בסקירה שפורסמה לאחרונה הודגש:
1. ככל הידוע היום הריון אינו מעלה את הסיכון להישנות סרטן השד.
2. הדרכים לשמירת הפוריות בנשים צעירות המקבלות כימותרפיה מפחיתת סיכון אינן ברורות. נראה ממחקרים שתרומת הזולדקס ודומיו למטרה זו אינה קיימת, או מוטלת בספק רב.
3. הדרך היותר מקובלת היום להשגת הריון עתידי הינה IVF לפני הטיפולים.
4. קיימות שאלות פתוחות רבות ביותר בנושא, כולל עיתוי ההריון, ויש לעודד נשים המעוניינות בשמירת פוריותן להצטרף למחקרים קליניים.
חידושים ועידכונים
ב 08.10.10 יפתח במילנו הכנס האירופי לאונקולוגיה ( ESMO ), שהוא מהכנסים הענקיים בתחום. נקווה לשמוע בו חידושים ועידכונים משמעותיים.
18.09.10
אווסטין לסרטן השד
לאחר מערכת לחצים סוערת במיוחד, דחה אתמול ה FDA, את מתן החלטתו לגבי המשך רישום האווסטין לסרטן השד.
האווסטין נרשם ע'י ה FDA להתוויה של טיפול בסרטן השד במסלול מואץ ב 2008, חרף המלצת הפאנל המייעץ לו. פירושו של רישום זה היה שעל חברת התרופות לספק נתונים נוספים על יעילות התרופה בסרטן שד גרורתי.
ביולי 2010, על סמך שני מחקרים נוספים עם האווסטין, המליץ הפאנל המייעץ ל FDA, ברוב מוחץ, להסיר מאווסטין את הרישום לטיפול בסרטן שד, בנימוק שהתרופה אינה די יעילה ובעלת רעילות בלתי מבוטלת.
המלצה זו עוררה סערה גדולה בארה"ב ובמדינות רבות, למרות שברור לכל , בשלב זה, שאין מדובר בתרופה מאריכת חיים בסרטן שד גרורתי. מכבש אדיר של לחצים הופעל, על פי עיתוני ארה"ב, על ה FDA : חברת תרופות לא מוותרת בקלות על רישום תרופה שמכניסה לה רק בארה"ב – ביליון דולר בשנה!! רופאים המאמינים ביעילות התרופה יצאו , כמובן, למלחמת חורמה להשארת הרישום.
מול מכבש הלחצים בעד ונגד המשך רישום האווסטין לסרטן שד גרורתי, והבטחת חברת התרופות לספק ל FDA, נתונים נוספים על פעילות התרופה בסרטן השד – החליט אתמול ה FDA לדחות את החלטתו לדצמבר 2010.
10.09.10
רפואה מותאמת אישית
במונח זה מתכוונים למתן טיפולים אשר ניבחרים באופן מושכל על סמך בדיקות גנטיות ומוליקולריות של תאי הגידול המסויים, אשר בו מתכוונים לטפל. זה הוא, כך נראה, עתיד האונקולוגיה בשנים הבאות.
ולהן שתי דוגמאות:
טמוקסיפן ורפואה-מותאמת-אישית
אחרי שמחקרים הראו שבדיקת ה CYP2D6 כנראה אינה מסייעת לצפות את התועלת הצפויה מטיפול מפחית- סיכון בטמוקסיפן, ממשיכים לחפש מה כן יוכל לסייע כדי לדעת מראש מי הן הנשים (או איזה מאפיינים בגידול נתון) שהכי צפויות להרוויח מנטילה ממושכת של טמוקסיפן למניעה.
מחקר חדש מדווח על בדיקת הביטוי של חלבון הקרוי HOXB13 , אשר רמתו (הנמוכה) בתא הסרטני של הגידול שנכרת מאשה מסויימת תוכל אולי להעיד על היעילות הצפויה של הטיפול מפחית הסיכון בטמוקסיפן .
אווסטין
בעיית האווסטין בסרטן השד (ולא רק בו) נדונה כבר הרבה באתר זה : הוא לא מאד יעיל, הוא כן מאד יקר (ובכך מונע אולי מאחרים בדיקות וטיפולים מועילים יותר) והוא רעיל למדי. האם צריך לזנוח את הטיפול באווסטין בסרטן השד, לפות כשגרה? זאת יקבע, במידה רבה, ה FDA ב 17.09.10.
אבל אילו היה לנו בנמצא סמן תאי כלשהו , המסוגל לזהות את אותן הנשים שהגידולים שלהן כן צפויים להגיב היטב לגורם זה, היתה בעיית האווסטין (ותרופות נוספות) מוקלת משמעותית. וזה , בעצם, מה שמחפשים, או , לפחות, אמורים לחפש.
04.09.10
ביספוספונטים, אוסטיאופורוזיס והקשר לסרטן הושט
על הקשר האפשרי בין נטילה (ממושכת) דרך הפה של תרופות ממשפחת הביספוספונטים (אקטונל, פוסלאן, מקסיבון) לטיפול ולמניעה של אוסטיאופורוזיס, לבין הגברת הסיכון לסרטן הושט, מדווח מחקר גדול שפורסם השבוע בעיתון הבריטי הנחשב BMJ.
מחקר דומה לא מצא כל קשר כזה, ונראה שגם אם קיימת עליה מסויימת בסיכון, עליה זו קטנה ,ויש לשקלל אותה מול היתרונות הגדולים של התרופות ממשפחה זאת.
יש להקפיד לטול את התרופה עם כוס מים מלאה ועל קיבה ריקה, ולהימנע נשכיבה או מאכילה במשך כשעה אחרי הנטילה.
בדיקות גנטיות
ההמלצה לא לבצע בדיקות גנטיות בערכות ביתיות (ניתנות להשגה בארה"ב) ובמכונים בלתי מיומנים, שבה ועולה לאחרונה בקריאות של מומחים. הנזק עלול לעלות הרבה על התועלת.
הערה שלי: לאחרונה ניתקלתי בפירסום נרחב בארץ של מכון מסחרי המציע מיגוון בדיקות גנטיות, תוך שימוש במידע מפחיד ומנוגד להמלצות עולמיות.
מומלץ לבצע בדיקות גנטיות אך ורק במכונים מורשים ואמינים.
אווסטין בסרטן המעי הגס
ראו מחקר חדש בעמוד – תחומים נוספים.
אוגוסט 2010
28.08.10
אווסטין
בעוד הויכוח על המלצת הועדה המייעצת ל FDA להסיר את הרישום של אווסטין לסרטן השד – מתלהט, הודיעה השבוע "ועדת הסל" הבריטית – ה NICE, על המלצתה שלא להכליל את האווסטין ב"סל התרופות" הבריטי כתרופת קו ראשון לטיפול בסרטן מעי גס גרורתי. לטענת ה NICE, יעילות האווסטין במצב זה, אינה מצדיקה את עלותו הגבוהה.
ההחלטה הסופית בשני המצבים הנ"ל צפויה במחצית השניה של ספטמבר.
סוטנט sunitinib
תרופה ביולוגית זו (מעכבת תירוזין קינאז) הניטלת בכדורים והרשומה בארץ לסרטן כיליה מתקדם, נכשלה להראות פעילות משמעותית בסרטן שד גרורתי ובגידולים נוספים.
אכזבה נוספת מהתרופה הוצגה לאחרונה במחקר פאזה 3 בסרטן הריאה מסוג NSCLC.
מקומה של התרופה בגידולים שונים ממשיך להיחקר.
אישיות וסרטן
מחקר דני גדול שולל (שוב) את הקשר בין אישיותו של אדם לסיכון שלו לסרטן או להישרדותו במחלה.
כלומר, תכונות אופי מסויימות אינן מעלות את הסיכון לסרטן, ואופי אופטימי ולוחמני אינו מאריך את ההישרדות של החולים – מסבירים החוקרים.
זה הוא המחקר הגדול ביותר והממושך ביותר שנעשה בנושא. חשיבותו בכך שניתן להשתמש בנתוניו להרגיע אנשים שלא אופיים או אישיותם יקבעו את גורלם מבחינת מחלת הסרטן.
פורסם ב Am J Epidemiol. 2010
27.08.10
ביופסיית בלוטת הזקיף
יותר ויותר מחקרים מצביעים על כך שהימצאות גרורות מיקרוסקופיות (עד 2 ממ) בבלוטות הזקיף אינה מחייבת ניתוח מלא של בית השחי. מחקר נוסף פורסם השבוע.
הועדה להרחבת סל שירותי הבריאות ל 2011
דובר משרד הבריאות פרסם השבוע את הרכב הועדה. ניתן לקרוא על כך באתר משרד הבריאות:
http://www.health.gov.il/news/news.asp?id=839
הרספטין DM1
ה FDA דחה היום את בקשת יצרנית ה T-DM1 לרשום את התרופה , במסלול מואץ, לטיפול בסרטן שד גרורתי חיובי להר-2, לאחר התקדמות המחלה בטיפול בהרספטין. לטענת ה FDA המחקרים הקיימים עם התרופה אינם עונים לקריטריונים של רישום במסלול מואץ. לדברי החברה, המחקרים עם התרופה יימשכו.
25.08.10
שתיית אלכהול והסיכון לסרטן השד
מחקר שמתפרסם בעיתון Journal of the National Cancer Institute מציע ששתיה של משקה אלכהולי אחד ליום מכפילה את הסיכון לסרטן השד תלוי הורמונים במיוחד מהסוג לובולר.
אחת המסקנות החשובות מהמחקר היא שגידולי שד שונים מושפעים שונה מחומרים מסויימים.
תרופות מרשם והשפעות של חברות התרופות
מחקר שפורסם אתמול במדפייג' ושנעשה בשיתוף עם ABC News מביא ממצאי סקר טלפוני ביותר מ 2000 מטופלים בתרופות מרשם (לא דווקא תרופות אונקולוגיות). רוב המטופלים סוברים או חושדים שבחירת התרופה על ידי הרופא מושפעת מקשריו עם חברות תרופות.
בדיון שמצורף למאמר נאמר שזכותו (ואולי אף חובתו) של כל חולה לשאול את הרופא הממליץ לו על תרופה מסויימת, על קשריו של הרופא עם חברת התרופות..
הערותי: המחקר נעשה בארה"ב ואין להסיק ממנו דבר על הקורה בארץ, עם זאת, מועלית כאן נקודה חשובה למחשבה..
21.08.10
מרקרים לסרטן
מרקר לסרטן הוא חומר שיכול להימדד בדם ולאבחן מוקדם את מצב המחלה. לפי מאמר שפורסם החודש בעיתון:
Journal of the National Cancer Institute, למרות השקעה אדירה של משאבים, מזה 2 עשרות שנים, לא נמצא אף לא מרקר אחד כזה. המאמר סוקר את הקושי במציאת המרקר ואת הצורך לשנות (כנראה) את דרכי המחקר בחיפוש אחר המרקרים הראויים.
אווסטין – בעד ונגד
דיונים סוערים מתנהלים בימים אלה בארה"ב , גם מעל דפי העיתונות, על המלצת הפאנל המייעץ ל FDA, לשלול מאווסטין את ההתוויה לטיפול בסרטן השד. בעוד שישנם הסוברים שרישום האווסטין לסרטן השד היה מוטעה מלכתחילה, טוענים אחרים ששיקולים כספיים הם שהניעו את המלצת הפאנל (לא נאמרו) ושישנן לפחות תת-אוכלוסיות של חולות סרטן השד שיכולות להרוויח מהתרופה.
ההפסד של חברת התרופות ממחיקת התוויית האווסטין לסרטן השד מוערך בביליון דולר, מה שללא ספק תורם ללהט של הויכוח לקראת החלטת ה FDA ב 17.09.
ביספוספונאטים והסיכון לסרטן השד
מחקר נוסף התומך בהפחתת הסיכון לסרטן שד חודרני על ידי נטילה, דרך הפה, של תרופות ממשפחת הביספוספונאטים (פוסלאן, אקטונל ושות.) על ידי נשים באל-וסת, פורסם החודש בעיתון JCO.
12.08.10
טיפול הורמונלי תחליפי (HRT)
במחקר המתפרסם בימים אלה על כ 3000 נשים נמצא שהמשך וההרכב של הטיפול ההורמונלי התחליפי הניתן לנשים לאחר הפסקת המחזור, משפיעים על הסיכון לסרטן השד. נשים הנוטלות טיפול זה כ 15 שנה (וישנן כאלה לא מעט, ר.ל) מכפילות את הסיכון שלהן לסרטן השד. הרבה שאלות נותרו פתוחות בעקבות מחקר זה וקודמים לו, אך נראה שאין מנוס משיקלול קפדני ביותר של התועלת והנזק הצפויים מטיפול זה.
ארומזין במחלה גרורתית אצל נשים לפני הפסקת המחזור
מחקר קטן מאד ולא השוואתי המתפרסם בשבועות אלה בעיתון הנחשב JCO מציע שמתן ארומזין ביחד עם זולדקס חודשי לנשים שאינן באל וסת (פרימנופאוזאליות) ועם מחלה גרורתית, הינה אפשרות טיפולית נוספת במצב זה.
הרספטין (הרצפטין) ורעילותו ללב
פגיעה בתפקוד הלב איננה נדירה בטיפול בהרספטין. כאשר פגיעה זו מזוהית מוקדם, היא לרוב הפיכה.
מחקר (קטן) שמפורסם החודש בעיתון JCO מציע שמעקב אחר רמת החלבון טרופונין, המיוצר בשריר הלב, ביחד עם מעקב סדיר אחר תיפקוד הלב במהלך הטיפולים, יכולים לנבא את חומרת הפגיעה בלב ואת ההפיכות שלה.
07.08.10
השפעה על מהלך המחלה
1. משק הברזל – חוקרים מציעים שרמה נמוכה של החלבון ferroportin (פרופורטין) , הקשור לסילוק הברזל מתאים, מצביעה על גידולים אלימים יותר שהתחזית שלהם גרועה יותר בהשוואה לגידולים עם רמות גבוהות יותר של החלבון.
כלומר- מוצע כאן קשר בין "משק הברזל" של גידולים למהלך המחלה. מודגש שקיים צורך להמשיך ולחקור את הנושא.
2. מצב סציואקונומי – חוקרים מקנדה מציעים שאפילו במדינות בהן קיימת נגישות שוה לשירותי הבריאות (ביטוח בריאות ממלכתי) , הפרוגנוזה (התחזית) של חולי סרטן עניים יותר, גרועה יותר מזו של חולים בעלי אמצעים. לדעת החוקרים שוני זה אינו נובע רק מאיבחון מאוחר יותר אצל העניים יותר, אלא , כנראה, גם מגורמים נוספים, אותם הם ממליצים לחקור.
3. מוצא – סרטן שד מסוג טריפל נגטיב , הנחשב לסוג סרטן שד "אלים" יותר, שכיח יותר בנשים ממוצא אפריקאי.
הערה- משלושה מחקרים שונים אלה, שפורסמו ממש לאחרונה בשלושה עיתונים שונים, ניתן לראות עד כמה מגוונים וסבוכים הם הגורמים המשפיעים על מהלך המחלה בסרטן השד..
הישנות מקומית ומחלה גרורתית
הנחיות החברה האירופית ( ESMO)
הנחיות החברה האירופאית לטיפול במצבים אלה פורסמו לאחרונה. חידושים גדולים קשה למצוא בהן, אך שוב הודגש שהמקום של איבחון מוקדם של מחלה גרורתית איננו ברור, ובמרבית האמצעים הרגילים (הדמיה) כנראה אינו קיים.
כמו כן הודגש: שלא קיים סדר טיפול כימותרפי מומלץ מעבר לטיפול הראשון במחלה הגרורתית. שהטיפול האופטימלי במחלה גרורתית מסוג טריפל נגטיב אינו ידוע. שהמצבים בהם ישנה עדיפות להתחלת טיפול במחלה גרורתית בשילוב תרופות, במקום בתרופה יחידה, אינם ברורים.
לגבי אווסטין – הומלץ להמשיך לחקור אם ולמי מתאימה תרופה יקרה זו.
יולי 2010
30.07.10
קיץ וחם וישנם רק מעט מאד עידכונים משמעותיים בימים אלה. לפניכם כמה מהם:
מעכבי ארומטאז
על תרופות אלה (פמרה, ארימידקס, ארומזין) תוכלו לקרוא הרבה בדף התרופות.
אחת מתופעות הלוואי השכיחות והמטרידות של קבוצה זאת הינה כאבי פרקים , שלעיתים חולפים ולעיתים מחמירים עם המשך הטיפול. לאחרונה דווח על מספר נשים שהתפתחה אצלן מחלת פרקים של ממש (ריאומטואיד ארתריטיס) תוך כדי הנטילה של מעכבי ארומטאז. משמעות התופעה והיקפה אינם ברורים. אבל המשמעות המעשית היא (לדעתי) שעל המטופלות במעכבי הארומטאז הסובלות מכאבי פרקים לדווח עליהם בהקדם לאונקולוג המטפל. וזאת, לא רק משום שאין הצדקה לסבל, אלא גם משום שכאבים אלה מצדיקים לעיתים הפניה לבירור אצל ריאומטולוג.
גידולים חיוביים לרצפטורים הורמונליים
על גידולים אלה , הנחשבים לגידולים פחות "אלימים" והקרויים גידולים מסוג LUMINAL, תוכלו לקרוא במילון המונחים, תחת הכותרת ' סוגי גידולים'. לאחרונה דווח (שוב) על הניסיונות למצוא מאפיינים מוליקולריים של גידולים אלה במטרה לבנות מודל שיצפה יותר במדוייק את הגידולים בקבוצה זו היותר צפויים להישנות הגידול. (מעין "שידרוג" של בדיקת האונקוטייפ).
תקשורת מטופלת – מטפלים
ושוב הודגש במספר מאמרים ודיונים שקיימת חשיבות עליונה לתקשורת הפתוחה והישירה בין המטופלת לרופא/ה שלה להבטחת איכות הטיפול.
המסקנה המתבקשת: אל תהססו לשאול הכל עד שהדברים מובנים לכן/לכם. אם אתם חשות/חשים פגועים/מוזנחים/כועסים – דברו על כך בגלוי עם המטפלים. לרוב (לדעתי) זה רק יכול לעזור ולפתור אי הבנות מיותרות.
(עוד כמה עידכונים.. אולי בהמשך הסופ"ש)…
23.07.10
מחלוקות בסרטן השד
ישנן לא מעט מחלוקות לגבי האיבחון והטיפול בסרטן השד. בין ה"חמות" שבהן :
1. האם כל איבחון של סרטן השד מחייב MRI קדם ניתוחי ?
זו מחלוקת מאד חמה. המצדדים ב MRI קדם ניתוחי מדגישים את חשיבות המידע המוסף על ידי בדיקת ה MRI לגבי היקף הגידול, נוכחות נגעים נוספים באותו השד ואיבחון של נגעים בשד הנגדי. המתנגדים ל MRI שיגרתי לפני ניתוח טוענים שבדיקה זו אינה מפחיתה את שיעור הניתוחים החוזרים (עקב שוליים "בלתי נקיים"), שהיא מוצאת מימצאים כזובים המעכבים את הניתוח ושאין הוכחה לתועלת של הבדיקה לאורך זמן.
הערה שלי : קרוב לוודאי שהתשובה למחלוקת מצויה במציאת הקריטריונים הנכונים לביצוע הבדיקה לפני ניתוח.
2. האם ניתן לוותר על האנתראציקלינים (אדריאמיצין, אפירוביצין) בטיפול המונע ?
זוהי כבר מחלוקת ארוכת שנים וקשה להניח שהיא תיפתר בקרוב. בנשים בסיכון גבוה (לדוגמה, עקב ריבוי בלוטות עם גידול) רוב האונקולוגים עדיין ממליצים על מתן AC או דומיו וטקסן לאחר מכן.
3. באילו מקרים של DCIS ניתן לא לטפל כלל (מעבר לניתוח) ומה הוא הטיפול האופטימלי ?
הבעיה היא, בעצם, למצוא את הקבוצה שאצלה הDCIS הכי צפוי לגרום בעיות בעתיד. מאד יתכן שפקטורים מוליקולריים דוגמת הרצפטורים וה KI יסייעו עם השנים לבודד את קבוצת הנשים שבאמת צריכה המשך טיפול.
4. לנשים בסיכון "רגיל" מאיזה גיל ובאיזו תדירות יש להמליץ על ממוגרפיה לצורך גילוי מוקדם ?
5. מה הוא משך הטיפול המונע האנטי הורמונלי האופטימלי?
וישנן עוד המון מחלוקות..
21.07.10
אווסטין
בהמשך לדיווחי מלפני יומיים, הפאנל המייעץ ל FDA קבע כמעט פה אחד שאין להשתמש באווסטין לטיפול בסרטן שד גרורתי. על פי דיווחים במדפייג' ובעיתונים נוספים, הפאנל לא השתכנע כלל מיעילות התרופה במצב זה, ולעומת זאת הדגיש את רעילות התרופה הכוללת יתר לחץ דם, נטייה לדימומים, פגיעה כילייתית ותופעות נוספות.
מסקנת הפאנל המייעץ תואמת את המלצות אירגון ה NICE הבריטי שלא להכליל את האווסטין בסל האנגלי.
19.07.10
אווסטין – האם הFDA יסיר את הרישום לסרטן השד?
ידיעה מ MedPage Today
ב 2008, חרף חילוקי דיעות, האווסטין נרשם ע'י ה FDA לטיפול קו ראשון בסרטן שד גרורתי שלילי להר2, בשילוב עם טקסול. רישום האווסטין להתוויה זו נעשה במסלול מואץ, שחייב את היצרנית לספק נתונים נוספים להוכחת יעילות התרופה.
שני מחקרים גדולים ומבוקרים שבוצעו לאחר המחקר הראשון ( E2100), ובדומה לו נכשלו להראות כל יתרון בהישרדות הכוללת לתוספת של אווסטין לתרופה כימותרפית בטיפול קו ראשון במחלה גרורתית שלילית להר2.
יתרה מזאת, המחקרים הנוספים: AVADO (שילוב עם טקסוטר) וריבון 1 (שילוב עם תרופות כימותרפיות שונות) השיגו תוצאות פחותות מאלה שהושגו במחקר הראשון לגבי משך עצירת התקדמות המחלה. ( PFS ).
מחר אמור להתכנס הפאנל המייעץ ל FDA כדי לדון בסוגיה האם להסיר את ההתוויה של סרטן השד מתרופת האווסטין או שמא להפוך את הרישום המואץ לרישום סטנדרטי.
ה FDA אינו מחוייב להמלצות הגוף המייעץ לו, אך לרוב מקבל אותן.
יהיה מעניין.. ואעדכן בהתאם.
16.07.10
הנחיות ASCO לטיפול הורמונלי מפחית סיכון
הנחיות אלה פורסמו אתמול בעיתון האינטרנטי מדפייג' על סמך מאמר המופיע online בעיתון החשוב JCO :
1. יש לשלב מעכבי ארומטאז בטיפול האדג'ובנטי בנשים לאחר הפסקת הוסת עם גידול חיובי לרצפטורים להורמונים.
2. השילוב האופטימלי בין מעכבי ארומטאז לטמוקסיפן אינו ידוע.
3. אין לטפל במעכבי הארומטאז יותר מ5 שנים.
4. אין לבצע בדיקת CYP2D6 לצורך בחירת הטיפול.
5. מעכבי הארומטאז אינם ניסבלים טוב יותר מהטמוקסיפן, וניתן להחליף ביניהם במקרים של אי-סבילות לאחד מהם.
6. הטיפול המונע בנשים עם מחזור או בגיל מעבר הוא טמוקסיפן.
העלמת מידע ע'י חברת תרופות
עיתונים רפואיים רבים מדווחים בימים אלה online על חשד כבד שענקית התרופות GSK (יצרנית הלפטיניב) העלימה מהציבור ומהשילטונות מידע אודות תופעות לוואי חמורות ללב של התרופה לטיפול בסכרת – אוונדיה. הנושא נחקר ובשלב זה לא הומלץ ע'י ה FDA על הסרת התרופה מהמדפים.
הערותי : 1. כבר היו דברים מעולם .. 2. נקודה חשובה למחשבה..
08.07.10
טקסנים בטיפול המונע (אדג'ובנטי)
טקסוטר – מחקר שניסה לבחון פרמטרים שונים בסרטני שד שטופלו במסגרת המחקר שהישווה טיפול ב TAC לעומת טיפול ב FAC נכשל למצוא מאפיינים מוליקולריים בגידול המעידים על סיכוי גדול יותר לתגובה לטיפול בטקסנים.
טקסול – מחקר נוסף הראה שמתן טקסול שבועי עדיף על מתן טקסול אחת לשלושה שבועות.
אספירין וסרטן השד
מספר מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות מצביעים על האפשרות שנטילה יומית קבועה של אספירין ע'י נשים שסיימו טיפול בסרטן השד , מפחיתה את הסיכון של הנוטלות לחזרת המחלה ולתמותה ממנה.
אם מחקרים אלה יאושררו, הרי שיתווסף אמצעי זול ונוח להפחתת הסיכון להישנות סרטן השד.
אזהרה שלי : אין לקחת תרופות בכלל ואספירין בפרט בלא התייעצות מוקדמת עם רופא.
איכות השינה ואיכות החיים בנשים לאחר סרטן השד
מחקר מצא שהוספת התרופה סטילנוקס לתרופה ונלאפקסין (אפקסור) יכולה לשפר את איכות השינה ואת איכות החיים בנשים לאחר סרטן השד, הסובלות מגלי חום ומהפרעות בשינה .
כמובן: נדרש ייעוץ רפואי לפני אימוץ טיפול זה.
יוני 2010
30.06.10
AC מול TC בניאו-אדג'ובנט
עידכון לאחר שנים של מחקר בו הושוו טיפול ניאו-אדגובנטי באדריאמיצין+ציטוקסן (AC) לטיפול ניאו-אדג'ובנטי באדריאמיצין+טקסוטר ( TC או DCׂ) לא מצא כל יתרון (מיידי או כעבור שנים) לטיפול עם הטקסוטר.
סיכום החידושים בסרטן השד ASCO2010
1. בסרטן שד מוקדם ניתוח בלוטות בית השחי (ALNDׂ) לרוב אינו משפיע על ההישרדות גם כאשר בלוטות הזקיף נמצאות נגועות, אבל ניתוח זה כן מעלה משמעותית את התחלואה. המשמעות היא שבמקרים רבים ניתן , כנראה, לחסוך מנשים את הניתוח של כל בית השחי ולהסתפק בניתוח בלוטת הזקיף בלבד, מה שיוכל לחסוך מנשים רבות את הסיבוכים הרבים של הניתוח היותר גדול בבית השחי, דוגמת בצקת של היד, הגבלה בתנועת היד, כאבים וכו.
הנושא חדש ועדיין יש להגדיר במדוייק את קבוצת הנשים שלהן כן יש להמליץ על ניתוח בית השחי בנוכחות בלוטות סנטינל נגועות, לדוגמא נשים עם יותר מ 3 בלוטות זקיף נגועות, נשים עם בלוטות גדולות או עם גידול גדול, וכנראה ישנם ויהיו עוד קריטריונים.
ה"מהפך" הוא בהמלצה לא לנתח אוטומטית את בתי השחי של כל הנשים עם בלוטות זקיף נגועות, אלא לנתח אך ורק את אותן נשים שצפויות להרוויח משמעותית מהניתוח.
2. בנשים מעל גיל 70 עם סרטן שד מוקדם ורצפטורים להורמונים חיוביים, נראה שאין יתרון הישרדותי בתוספת של הקרנה לשד לטיפול בטמוקסיפן.
3. התרופה הכימותרפית החדשה אריבולין נמצאה מאריכה את ההישרדות בנשים עם מחלה גרורתית שכבר טופלו בתרופות קודמות כולל אדריאמיצין וטקסנים. התרופה פועלת על כישור החלוקה של התא ופוגעת בהתחלקות התאים.
4. תוספת התרופה הביולוגית סוטנט (SUNITINIBׂ) לטקסוטר כטיפול ראשון במחלה גרורתית אינה משפרת את התוצאות, אך מעלה משמעותית את רעילות הטיפול.
תוספת סוטנט לקסלודה בקוים מתקדמים של הטיפול במחלה גרורתית – כנ"ל.
25.06.10
ביספוספונאטים
מחקר שמפורסם החודש בעיתון JCO, מציע, ברוח המחקרים שהוצגו בכנס סאן -אנטוניו (דצמבר 09, ראו למטה) , שנטילת ביספוספונאטים דרך הפה בנשים לאחר סיום הפעילות השחלתית מפחיתה את הסיכון לסרטן חודרני של השד.
טריפל נגטיב
מחקר קטן מאד שבחן טיפול קדם-ניתוחי (ניאואדג'ובנט) בטקסוטר+קרבופלטין, ופורסם בעיתון CANCER, מציע תוצאות טובות במיוחד בנשים עם גידול טריפל נגטיב. (בנשים עם גידול חיובי להר-2 תוספת הרספטין לתשלובת הנ"ל הביאה , אף היא, לשיפור תוצאות הניאו-אדג'ובנט).
הערה שלי: מחקר זה עדיין אינו משנה מדיניות טיפול, אך הוא תומך במחקרים (ראשוניים) קודמים לפיהם קיים יתרון לתכשירי הפלטינום בטיפול בגידולים מסוג טריפל נגאטיב.
חשד לגרורות בעצמות מסרטן השד
מחקר מציע שפט-סיטי עדיף על מיפוי עצם לאיבחון גרורות בעצמות מסרטן השד. (עדיין צריך להיבדק).
רעילות ללב של תרופות ביולוגיות
סקירה מקיפה על הרעילות הלבבית (רעילות קרדייאלית) של תרופות ביולוגיות שונות דוגמת אווסטין, סראפניב סוטנט ואחרות, מדגישה את חשיבות התופעה ואת השוני בין רעילות זו לרעילות ללב של תרופות ממשפחת האנתרציקלינים. הרעילות ללב של התרופות הביולוגיות היא בדרך כלל יותר מיידית ויותר מגיבה לטיפולים בהשוואה לרעילות של האנתרציקלינים.
18.06.10
הקרנה תוך- ניתוחית
בעיתון החשוב לאנצט פורסמה החודש עבודה גדולה שבדקה יעילות ההקרנה התוך ניתוחית לעומת ההקרנה ה"רגילה" בנשים עם סרטן שד מוקדם, העונות לקריטריונים מסויימים. המתן התוך-ניתוחי של הקרינה נמצא לא פחות יעיל מהטיפול הרגיל ( של מספר שבועות של הקרנות לאחר הניתוח).
ניאואדג'ובנט, כימותרפיה-קדם ניתוחית, כימותרפיה לפני ניתוח
מחקר שבדק טיפול כימותרפי קדם ניתוחי חדש (מתן טקסוטר+קסלודה לפני מתן FEC) אישרר מסקנה שכבר היתה ידועה בחלקה, לפיה מתן טיפול כימותרפי קדם ניתוחי לנשים שהגידול שלהן מבטא קולטנים (רצפטורים) להורמונים הינו הרבה פחות יעיל ממתן אותו טיפול לנשים עם גידול שלילי לרצפטורים אלה.
פעילות גופנית
בכנס ASCO הוצגו המלצות החברה האמריקאית לספורט רפואי לפיהן יש לעודד פעילות ספורטיבית , בעיקר אנאירובית, בקרב מטופלי סרטן בעבר ובהווה. הודגש שפעילות זו משפרת משמעותית את איכות החיים ואת הסבילות של הטיפולים הכימותרפיים.
12.06.10
טיפול פסיכולוגי בסרטן השד
מחקר קטן שפורסם בעיתון Clinical Cancer Research מציע שהתערבות פסיכולוגית בנשים עם הישנות של סרטן השד משפרת את הישרדותן. חוקרים רבים יצאו נגד מסקנותיו של מחקר זה בטענה שהוא מטעה בשל המספר הקטן של המשתתפות בו ובשל טעויות שנעשו בו. והנושא מוסיף להיחקר..
ארביטוקס (צטוקסימאב)
היא תרופה ביולוגית המשמשת בעיקר לטיפול בסרטן גרורתי של המעי הגס ולטיפול בגידולי ראש-צואר. ערכה בטיפול בסרטן השד אינו ידוע. ב ASCO השנה הוצג מחקר גדול ומבוקר שהעיד על כישלון מוחלט של התרופה לשפר את התוצאות של הטיפול-מפחית-הסיכון בסרטן המעי הגס. (כישלון דומה הוצג ב ASCO לפני שנה עם אווסטין בטיפול המונע בסרטן המעי הגס).
אחת המסקנות הראשוניות שעולות ממחקרים אלה (שעדיין צריכים להיחקר הלאה) היא שלא כל תרופה שמועילה (במידה זו או אחרת) בטיפול במחלה גרורתית, מועילה גם כשהיא ניתנת בטיפול מפחית הסיכון, (מסקנה העלולה לעורר ספקנות מסויימת לגבי היעילות הצפויה ממתן אווסטין כחלק מהטיפול מפחית הסיכון בסרטן השד. נושא שנחקר עתה באינטנסיביות רבה).
טייקרב (לפטיניב)
אירגון ה NICE הבריטי שב והמליץ לפני ימים אחדים שלא להכליל את התרופה ב"סל" הבריטי בנימוק שיעילותה איננה מצדיקה את עלותה. ראו פרק תרופות.
11.06.10
אוסטין/ אווסטין
מחקרים מבוקרים על הוספת תרופת האווסטין לטיפול הכימותרפי נעשו (כידוע) במספר רב של גידולים כולל : סרטן המעי הגס, סרטן הריאה, סרטן המוח, סרטן השחלה, סרטן הכיליה ואחרים.
בבחינה של 16 מחקרים מבוקרים , שכללו יותר מ 12,200 חולים, הובהר שהתוספת של אווסטין לטיפול הכימותרפי מעלה באופן משמעותי ביותר את הסיכון לפגיעה כילייתית. הסיכון לפגיעה זו נמצא תלוי במינון האווסטין ובסוג הגידול המטופל. סיכון גבוה במיוחד נמצא בטיפול בסרטן הכילה. לא נמצא קשר בין הרעילות לכיליה לסוג הטיפול הכימותרפי הנילווה ואף לא ליעילות הטיפול.
09.06.10 סיכומים מ ASCO 2010
כנס ASCO 2010 הסתיים אתמול. להתרשמותי מהאזנה ומקריאה של החומר שהגיע עד כה באינטרנט, לא היה זה "הכנס של סרטן השד" , מבחינה זו שלא הובאו חידושים או עידכונים שיכולים לשנות משמעותית את הטיפולים הנוכחים. ( עידכונים נוספים מהכנס יובאו בהמשך).
אולפריב
הוצגו שתי עבודות קטנות עם מעכב פארפ זה בסרטן השד טריפל נגטיב ובסרטן השחלה. בהוספת אולפריב לטקסול בסרטן שד טריפל נגטיב גרורתי, היה, כנראה, שיפור מסויים בתגובה, אך גם הגברה ניכרת של הרעילות, במיוחד למוח העצם (ירידה ניכרת של התאים הלבנים). הודגש שהתוצאות הן ראשוניות בלבד ושהרעילות המוגברת עלולה להוות מגבלה ביישום הטיפול.
אווסטין
הוצג המידע שכבר די ידוע לפיו תוספת אווסטין לטיפול הכימותרפי במחלה גרורתית שלילית להר-2 מעכבת את התקדמות המחלה למשך כחודשיים-שלושה, בלא הארכה של ההישרדות. לא נמצאה כל תרופה כימותרפית שהשילוב של אווסטין איתה עדיף.
תוצאות דומות של שילוב כימותרפיה ואווסטין בסרטן שחלה מתקדם הוצגו גם הן בכנס, וגם במצב זה נמצאה הארכה קלה של הזמן עד התקדמות המחלה בלא הארכה בהישרדות.
ניתוח בלוטות בית השחי
עבודה שהוצגה בכנס הראתה שאין יתרון לניתוח בלוטות בית השחי כאשר בלוטות הסנטינל נמצאות נגועות. השאלה אם ולמי יש להציע ניתוח בלוטות בית השחי נותרה פתוחה.
07.06.10
עוד כמה עידכונים מ ASCO :
1. תרופה כימותרפית חדשה, הנקראית ERIBULIN, והמופקת מתוצר ימי הוצגה בכנס כמאריכה בחודשיים וחצי את ההישרדות של חולות סרטן שד גרורתיות , שכבר טופלו בהרבה מאד טיפולים קודמים. המחקר כלל 10 נשים (וכך יש להתייחס איליו).
2. T-DM1 – ניתן לצפות את התגובה להרספטין "משודרג" זה , לאחר כישלון של הרספטין, אם בודקים מחדש את הביטוי של הר- 2 במחלה הגרורתית. (ראו פרק תרופות).
3. אפיניטור (EVEROLIMUSׂ) – תרופה ביולוגית זו (הרשומה בארץ לטיפול בסרטן כיליה גרורתי לאחר כישלון של טיפולים אחרים) יתכן מחזירה את הרגישות להרספטין של תאי גידול שהפכו עמידים להרספטין.
4. הקרנה (אחת) תוך ניתוחית – טובה כמו סדרת ההקרנות המקובלת במיקרים מסויימים של סרטן השד. (מבוצעת בארץ בחיפה).
05.06.10
ASCO 2010
כנס החברה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO) מתקיים מדי שנה בסוף מאי או בתחילת יוני באחת ממדינות ארה"ב. בכנס משתתפים עשרות אלפי אנשים, והוא נחשב לכנס הגדול ביותר והיוקרתי בתחום האונקולוגיה.
כנס זה נפתח אתמול בשיקגו, ועדיין קשה לדעת אם ומה יהיו חידושיו המשמעותיים ביותר. זאת נדע בעיקר בשלושה הימים הבאים. מדיווחים ראשוניים המגיעים מהכנס מתקבל הרושם שעיקר החידושים לא יהיו דווקא בתחום סרטן השד, אלא בתחומי סרטן הריאה, סרטן השחלה ואחרים.
בתחום סרטן השד סביר שיובאו עידכונים על מעכבי הפארפ, על שיפור הדרכים להתאמת הטיפול לכל מטופלת בהתאם לנתוני הגידול שאובחן אצלה, על מקומן של תרופות ממשפחת הביספוספונאטים (ובפרט זומרה) בטיפול המונע (האדג'ובנטי) בסרטן השד ועוד.
יוגה
עבודה מעניינת שאמורה להיות מוצגת ( כנראה מחר) עוסקת ביעילות היוגה בשיפור איכות החיים של נשים שסיימו טיפולים בסרטן השד. לפי עבודה זו, תירגול יוגה פעמיים בשבוע מביא לשיפור ניכר בעייפות, באיכות השינה ובהרגשה הכללית של נשים בלי מחלה גרורתית שסיימו את "מסלול" הטיפולים בסרטן השד.
מאי 2010
29.05.10
הקרנות בנשים מבוגרות עם סרטן שד מוקדם
מחקר גדול וממושך שיוצג ב ASCO 2010 מציע שתוספת טיפול קרינתי לטיפול המשלים בנשים מבוגרות (מעל גיל 70) עם סרטן שד מוקדם חיובי לרצפטורים להורמונים, אינה משפרת את ההישרדות בהשוואה לטיפול בטמוקסיפן בלבד.
פמרה +זולדקס במחלה גרורתית עם רצפטורים חיוביים
מחקר שפורסם בעיתון JCO מראה שטיפול בפמרה +זולדקס בנשים צעירות עם מחלה גרורתית עם רצפטורים חיובים יעיל כמו טיפול בפמרה בלבד בנשים מבוגרות עם מחלה גרורתית חיובית להורמונים.
CA 125
מחקר חדש מציע שמעקב סדיר אחר רמת המרקר הנ"ל יוכל אולי לזהות נשים שנמצאות בסיכון מוגבר לפתח סרטן השחלה.
הדגשות שלי:
1. עדיין מדובר על "אולי"
2. CA125 אינו מרקר למעקב שיגרתי אחר נשים שסיימו טיפול בסרטן השד.
21.05.10
לפטיניב בטיפול המשלים
מחקר קטן שבדק את ההיתכנות של הוספת לפטיניב לטיפול מפחית הסיכון ב AC כל שבועיים ואחר כך טקסול+הרספטין ל12 שבועות והמשך הרספטין לשנה, פורסם בימים אלה במהדורת האינטרנט של העיתון JCO.
הלפטיניב הוסף במקביל להרספטין.
מסקנת המחקר: תוספת הלפטיניב הופכת את הטיפול לרעיל מכדי להיות אפשרי.
15.05.10
מניעת איבחון יתר של סרטן
מאמר שפורסם in the May 5 issue of the Journal of the National Cancer Institute דן בסוגיית האיבחון העודף של סרטן. לטענת חלק מהמשתתפים 25% מסרטני השד המאובחנים בממוגרפיה, 50% מסרטני הריאה המאובחנים בצילום חזה ו/או בבדיקת ליחה ו 60% מסרטני הערמונית המאובחנים על סמך בדיקת המרקר PSA – מהווים "איבחון יתר". כלומר איבחון של מימצאים שלמעשה אין צורך אמיתי לטפל בהם.
בעיית האיבחון העודף של סרטן מוכרת כבר עשרות שנים, ולטענת המשתתפים בדיון האמצעים להקטנת הבעיה עדיין מוגבלים ביותר. בין ההצעות שהועלו, כדי להקטין את הקף הבעיה: הכנסת סטנדרטים יותר ברורים לביצוע בדיקות.
אווסטין ויתר לחץ דם – תרופת האווסטין ותרופות נוספות הפועלות במנגנון דומה, דוגמת נקסוואר וסוטנט, עלולות לגרום עליות מסוכנות בלחץ הדם. המלצות שפורסמו in the May 5 issue of the Journal of the National Cancer Institute מדגישות את הצורך לנטר, באופן סדיר, את ערכי לחץ הדם בכל המטופלים בתרופות אלה ולטפל בהתאם.
8.05.10
גידול תלוי הורמונים – גידול עם רצפטורים להורמונים – מחקרים מראים: 1. שדרגת החיוביות לרצפטורים לאסטרוגן ו/או לפרוגסטרון משפיעה הן על הסיכוי לתגובה לטיפול אנטי הורמונלי והן על התחזית (הפרוגנוזה) הכוללת. 2. שגם כאשר רמת הרצפטורים נמוכה, אבל חיובית, יש חשיבות רבה לטיפול האנטיהורמונלי.
גידול רגיש להרספטין-גידול עם הר-2 חיובי – מחקרים שהוצגו בכנס שהתקיים לאחרונה בבריסל מצביעים על שוני משמעותי בין הגידולים המבטאים את ההר-2, ובפרט בין גידולים עם הר-2 חיובי ואסטרוגן רצפטור חיובי לבין גידולים שאין בהם קולטנים להורמונים. מאד יתכן, ונושא זה חייב להיבדק מחקרית, שהטיפול האופטימלי לכל אחד מסוגי הגידולים הוא שונה. לדוגמה, יתכן שבסוג אחד של הגידולים ישנה עדיפות לטיפול בהרספטין ואילו בסוג אחר ללאפטיניב דווקא.
1.05.10
מספר עידכונים ממאמרים שפורסמו לאחרונה:
1. טקסוטר – מחקר מהעיתון Oncologist. 2010 Apr 26
המחקר סוקר מחקרים קודמים על טקסוטר בטיפול במחלה גרורתית ומגיע למסקנה שהתגובה לטקסוטר אינה מושפעת מהרצפטורים להורמונים.
2. מחקרים מצביעים על האפשרות שהרספטין יעיל יותר בגידולים חיוביים לרצפטורים להורמונים.
3. ויטמין D – מחקר תצפיתי בעיתון אמריקאי מציע שמתן מינונים גבוהים של הויטמין לנשים עם רמה נמוכה שלו בדם, יכול (אולי) להפחית את הסיכון לסרטן השד. המחקר מצביע על הצורך במחקרים נוספים בנושא.
אפריל 2010
טמוקסיפן ונוגדי דיכאון מקבוצת ה SSRI
מחקר הולנדי, שמפורסם החודש בעיתון האונקולוגי החשוב JCO, לא מוצא כל קשר בין יעילות הטמוקסיפן לשימוש בו זמנית בתרופות מקבוצת ה SSRI , דוגמת הפרוזאק והפאקסט. תוצאות מחקר זה סותרות את התוצאות של מחקר גדול שפורסם בפברואר השנה בעיתון BMJ. (ראו למטה).
המסקנה המתבקשת כרגע היא להודות שחשיבות ה CYP2D6 לגבי היעילות של טמוקסיפן עדיין איננה ידועה ומחקרים סותרים על חשיבות זו מתפרסמים חדשות לבקרים.
הפחתת הסיכון לסרטן השד
בכנס שהתקיים החודש בארה"ב עודכנו תוצאות מחקר גדול וממושך (STARׂ) הבוחן את היעילות של טמוקסיפן ורלוקסיפן בהפחתת הסיכון לסרטן השד אצל נשים בסיכון גבוה. במעקב (חציוני) של כ 7 שנים הוכחה הפחתה משמעותית ביותר בסיכון לסרטן השד אצל נשים בסיכון מוגבר. טמוקסיפן נמצא מעט יעיל יותר מרלוקסיפן, אך עם מעט יותר תופעות לוואי. הסיכון לסרטן רירית הרחם עקב הטמוקסיפן נמצא כקטן ביותר.
במחקר ה STAR השתתפו נשים שהיו לאחר הפסקת המחזור. אולם בדיון על תוצאותיו של מחקר חשוב זה, הודגש שיש לשקול טיפול מפחית סיכון בטמוקסיפן גם בנשים עם מחזור.
סיכון מוגבר לסרטן השד לאחר הקרנות לחזה
העיתון Annals of Internal Medicine
מראשית החודש, במחקר גדול מאד, שבוחן גם מחקרים קודמים, מאשרר את ההעובדה הידועה כבר שנים, לפיה נשים שקבלו הקרנות לאזור החזה בילדותן או בצעירותן נמצאות בסיכון מוגבר לסרטן השד. לדוגמה , נשים שטופלו בקרינה בגלל מחלת הודג'קינס. לפי המאמר, נשים אלה צריכות להיות במעקב מיוחד החל מ 8 שנים לאחר ההקרנות , או מגיל 25. פרטי המעקב אינם לגמרי ברורים, אך נראה שיש לכלול במעקב הדמייה מסודרת של השד. כל הנשים שעברו הקרנה כנ"ל אמורות להיות מיודעות על הסיכון המוגבר.
גידולי השד שמאובחנים אצל נשים שהוקרנו לחזה דומים לגידולי השד שמאובחנים אצל נשים שלא הוקרנו, אך , מטבע הדברים, הנטיה לסרטן שד דו- צדדי גדולה יותר אצל הנשים שהוקרנו.
הערה: במסגרת מרפאת המעקב שלי במכבי לנשים בסיכון מוגבר לסרטן השד, אני עוקבת בצורה מסודרת אחר נשים בכל הגילים עם גורם סיכון זה.
מרץ 2010
עידכונים מהכנס האירופי על סרטן השד EBCC 2010
אווסטין
מחקר שניתח 3 מחקרים קודמים של מתן אווסטין בשילוב עם תרופה כימותרפית כטיפול כימותרפי ראשון במחלה גרורתית אישר את המימצאים הקודמים לפיהם התוספת של אווסטין לתרופה הכימותרפית דוחה, לזמן מה, את התקדמות המחלה ומעלה את אחוזי התגובה.
לא ניצפתה הארכה בהישרדות הכוללת. ניצפתה יותר רעילות אצל המקבלות אווסטין.
תשובות לשאלות כמו התועלת שבהמשך אווסטין בלי התרופה הכימותרפית, או המקום של המשך אווסטין והחלפת התרופה הכימותרפית לאחר התקדמות המחלה – לא ניתנו, והתשובות אינן ידועות.
תוספת האווסטין לתרופה הכימותרפית, לא הושוותה לתוספת עוד תרופה כימותרפית.
טיפול ראשון במחלה גרורתית חיובית להר 2
מחקר שהישוה טיפול בטקסוטר + הרספטין לעומת טיפול בנאבלבין + הרספטין, מצא שהאחרון טוב לפחות כמו הראשון, אבל הרבה פחות רעיל.
עוד עידכונים
מקריאה ומהאזנה לדיווחים מהכנס מסתבר שהיה מאד מעניין, אך הרבה לעדכן – אין. הרבה מההצגות ומהדיונים עסקו במחקרים שמתקיימים ובשאלות שנידרשת להן תשובה. דוגמאות:
נחקר השילוב של הרספטין עם לאפטיניב – אם, מתי, למי.
נחקרים האמצעים לזהות נכון את הנשים עם אסטרוגן רצפטור חיובי, שאינן זקוקות לכימותרפיה להפחתת הסיכון.
נחקרים מעכבי ה PARP. שיתכן שיהוו בעתיד אמצעי טיפולי לא רק לטריפל נגאטיב ולנשאיות, אלא לקבוצה גדולה בהרבה של חולות.
נחקר מקומם של האנתראציקלינים (אדריאמיצין ודומיו) בטיפול מפחית הסיכון.
נחקרים ההתוויות לקרינה ושדות הקרינה.
הרושם שלי:
נראה כי ככל שמתרבות אפשרויות האיבחון והטיפול, מתרבות השאלות, תשובות ברורות לרובן עדיין אין.
ואם אמצא עוד משהו מעניין – אביאו לכאן.
ציספלטינום בטיפול הקדם-ניתוחי בגידול טריפל-נגאטיב (טריפל נגטיב)
מחקר קטן , אך חשוב, פורסם החודש בעיתון האונקולוגי JCO. במחקר זה נשים עם גידול טריפל נגאטיב, שניזקקו לטיפול קדם-ניתוחי, טופלו בתרופה ציס- פלאטינום והראו תגובה יפה לטיפול זה.
המחקר מדגיש שיש חשיבות רבה למחקרים נוספים על הטיפול בציספלטינום בנשים עם גידול טריפל נגאטיב.
על גידולים מסוג טריפל נגאטיב ראו במילון המונחים ובשאלות נפוצות.
אוסטיאופורוזיס, ביספוספונאטים והסיכון לסרטן השד
מחקר שלישי והראשון שפורסם בעיתון רפואי על הקשר בין נטילת תרופות לטיפול באוסטיאופורוזיס ממשפחת הביספוספונאטים (פוסלאן, אקטונל ואחרות) להפחתת הסיכון לסרטן השד פורסם לאחרונה בעיתון Br J Cancer.
במחקר זה ניכללו נשים באל- וסת , שטופלו בתכשירים ממשפחת הביספוספונאטים לאוסטיאופורוזיס . נמצא שבנשים שטופלו בטיפול זה היתה הפחתה בסיכון ללקות בסרטן השד. דרגת ההפחתה בסיכון נמצאה קשורה למשך ההטיפול בביספוספונאטים. בנשים שמנות לא נמצאה הפחתה בסיכון. גם מחקר זה, בדומה לשני המחקרים שהוצגו בכנס בסאן אנטוניו בדצמבר 2009, הוא מחקר רטרוספקטיבי (מנתח תוצאות עבר) ולא מחקר מבוקר שעוקב "קדימה" אחר המשתתפות.
המחקרים שהוצגו בסאן אנטוניו 2009 טרם פורסמו בעיתון רפואי. תמצית ההצגות: הוצגו 2 עבודות רטרוספקטיביות, אחת מהן ישראלית ברשות גדי רנרט, שתומכות באפשרות שנטילת ביספוספונאטים מפחיתה את הסיכון לסרטן השד. הודגש שיש להמשיך ולחקור את הנושא בצורה מסודרת ומבוקרת.
במחקר הנוכחי , שפורסם בעיתון רפואי, נעשה ניסיון להסביר את המימצאים, והודגש שעדיין יש צורך במחקרים מבוקרים לאשר את התצפית ממחקרי עבר לפיה הטיפול בביספוספונאטים מפחית גם את הסיכון לסרטן השד.
על הקשר בין טיפול בזומרה להפחתת הסיכון להישנות סרטן השד ראו בפרק תרופות
פרטוזומאב לסרטן שד גרורתי
pertuzumab הוא תרופה ביולוגית, נוגדן הפועל על החלבון הר-2 (עליו פועלים גם ההרספטין והלאפטיניב). מחקר שהתפרסם החודש בעיתון JCO , מראה תוצאות מבטיחות לטיפול בפרטוזומאב במחלה גרורתית חיובית להר 2 , שהתקדמה תוך הטיפול בהרספטין. במחקר קטן וראשוני זה הפרטוזומאב הוסף לטיפול בהרספטין, לאחר התקדמות המחלה.
מוקדם עדיין לקבוע את המקום של פרטוזומאב בסרטן שד גרורתי חיובי להר 2, אך תוצאות המחקר מצביעות על עוד אפשרות טיפולית במצב זה.
פברואר 2010
אווסטין והסיכון לפגיעה בלב
Acta Oncol. 2010 Feb 16 מחקר שסקר את המחקרים הפרוספקטיביים (מחקרי מעקב קדימה מרגע ההתערבות הטיפולית) שנעשו עם אווסטין, ופורסם בעיתון הנ"ל, מצביע על כך שהטיפול באווסטין מעלה משמעותית את הסיכון לפגיעה איסכמית (פגיעה של חוסר חמצן) בלב.
(על תרופת האווסטין ראו בפרק 'תרופות')
טמוקסיפן ונוגדי דיכאון
מחקר שפורסם היום ( 08.02.10) בעיתון הבריטי החשוב BMJ מצא שנטילת טמוקסיפן ביחד עם התרופה האנטי דיכאונית פאקסיל (סרוקסט, פאקסט, פארוטין) מביא לעליה משמעותית בתמותה אצל חולות סרטן השד. תרופות אנטי-דיכאוניות אחרות לא גרמו לתוצאות אלה.
ההסבר האפשרי לתופעה – דיכוי חמור ובלתי הפיך של ה CYP2D6, דיכוי שהוא חלש בהרבה עם נוגדי דיכאון אחרים. הסבר זה הוא השערה בלבד, ויתכנו סיבות אחרות.
מדובר במחקר גדול, אך מחקר שבחן מימצאי עבר (רטרוספקטיבי) , לכן מסקנותיו אינן חד משמעיות. עד אשר תברר הסוגיה נראה שמתגבשת ההמלצה להימנע מהשילוב של טמוקסיפן עם פאקסיל.
ראו הרחבה במילון המונחים ובשאלות נפוצות.
לאפטיניב +פמרה
שילוב זה של התרופה הביולוגית לאפטיניב עם התרופה האנטי-אסטרוגנית פמרה נרשם לאחרונה, על ידי ה FDA, כטיפול ראשוני בסרטן שד גרורתי חיובי לרצפטורים להורמונים ולהר-2. (פירוט בפרק התרופות).
ינואר 2010
הרספטין
מחקר שפורסם במהדורת ה 30 בינואר 2010 בעיתון לאנצט מדווח על יתרון בהוספת התרופה הביולוגית הרספטין לטיפול הכימותרפי הקדם ניתוחי בנשים עם גידול מתקדם מקומית או גידול דלקתי, המבטאים את את הקולטן HER2. היתרון נצפה באחוזי התגובה לטיפול ובמשך התגובה. במעקב של 3 שנים לא נצפה יתרון בהישרדות. מתן ההרספטין הומשך גם לאחר הניתוח עד תום שנת טיפול בו. למרות שילוב ההרספטין בטיפול עם אדריאמיצין, לא נצפתה רעילות לבבית גבוהה במיוחד.
יש לשים לב שמדובר במחקר קטן (234 נשים) ובמשך מעקב קצר, וכן לכך שלמרות השיפור בתגובה לטיפול , בעבור 3 שנים לא נצפה יתרון בהשרדות בין הנשים שקבלו את ההרספטין בטיפול הקדם ניתוחי לבין אלה שלא קבלו.
2009
דצמבר 2009
מספר עידכונים מכנס סאן אנטוניו לסרטן השד, 2009
1. דנוזומאב – מדובר בתרופה "ביולוגית" , כלומר מכוונת מטרה בתא. התרופה דנוזומאב היא נוגדן נגד התאים שאחראיים להרס העצם. התרופה נוסתה בעבר כתרופה נגד אוסטיאופורוזיס. בכנס שבו השתתפתי בנובמבר ובכנס בסאן אנטוניו לפני מספר שבועות, הוצגה עבודה גדולה שבה השתתפו יותר מ 2000 נשים עם גרורות בעצמות. חלקן קבלו זומרה וחלקן טופלו בדנוזומאב, בתוספת לטיפול הספציפי (האנטי סרטני). התוצאות, מבחינת אירועים "רעים" בעצם, דוגמת שברים, צורך בקרינה או בניתוח וכו. היו טובות בהרבה עם הדנוזומאב. לא היה שוני בהשרדות בין 2 הקבוצות, ואף לא שוני רב בתופעות הלוואי , בפרט בהיארעות של נמק של הלסתות.
התרופה נראית מאד מבטיחה, אך עודה נחשבית לניסיונית. קרוב לוודאי שהיא תוגש לרישום ה FDA בקרוב.
כרגע, למיטב ידיעתי, לא ניתנת להשגה בארץ.
2. שמירה על מסת העצם – הוצגו 2 עבודות רטרוספקטיביות, אחת מהן ישראלית ברשות גדי רנרט, שתומכות באפשרות שנטילת ביספוספונאטים מפחיתה את הסיכון לסרטן השד. הודגש שיש להמשיך ולחקור את הנושא בצורה מסודרת ומבוקרת.
3. ניבוי יעילות הטמוקסיפן –
CYP2D6 – הוצגה עבודה שהראתה חוסר קשר בין מצב ה CYP לתוצאות הטיפול בטמוקסיפן. מה שמשאיר את השאלות אם צריך לעשות את הבדיקה, למי ומה לעשות עם התוצאות – פתוחות לגמרי.
4. תרופות ביולוגיות חדשות – מחקר על התרופה BSI-201
תרופה זו שייכת למשפחה חדשה (יחסית) של תרופות "ביולוגיות", הקרויה "מעכבי פארפ".
התרופה מעכבת אנזים מסויים (חלבון) הקשור לתיקון החומר הגנטי (הדנא).
היא נוסתה , בשילוב עם כימותרפיה, כטיפול בנשים עם מחלה גרורתית טריפל נגאטיב. לא בהכרח נשאיות. והניבה תוצאות מרשימות מבחינת עצירת המחלה ומשך ההישרדות.
עם זאת, מדובר בתרופה שעדיין נחשבית ניסיונית, וספק רב בעיני אם ניתן להשיגה מחוץ למסגרת של מחקר קליני.
ממוגרפיה
ללא כל דעה שלי, אך נקודות למחשבה:
http://www.ynet.co.il/articles/ /0,7340,L-3819552,00.html
אווסטין והסל
האווסטין, כידוע, לא הוכלל בסל לשנה הקרובה. והרוחות סוערות (לא רק בחוץ).
מבלי להביע כל דעה משלי, אני מצרפת קישור לכתבה שפורסמה היום ב YNET, אולי כעוד נקודת מבט.
http://www.ynet.co.il/articles/ /0,7340,L-3827182,00.html
ספטמבר 2009:
מספר עידכונים ממאמרים חדשים ומכנסים:
1. DCIS – כנס שנערך בנושא הדגיש מספר נקודות חשובות:
א. DCIS אינו סרטן השד אלא גורם סיכון לסרטן השד.
ב. קיימים סוגים שונים של DCIS, שחלקם לא צפויים לגרום בעיות כלל ואחרים מסוכנים יותר.
ג. איננו יודעים היום לזהות את הסוגים היותר "בעייתיים" של DCIS , ולפיכך הטיפול האופטימלי באשה מסויימת, שאובחן אצלה DCIS איננו ידוע.
ד. בסך הכל, הפרוגנוזה לאחר האבחנה הנ"ל – מצויינת.
2. טמוקסיפן – מחקר שבדי פרוספקטיבי (עוקב קדימה ולא מנתח תוצאות עבר) הראה שמתן טיפול מניעתי בטמוקסיפן לנשים צעירות (לפני הפסקת המחזור) מפחית באופן משמעותי ביותר את הסיכון לסרטן השד בשד השני.
3. תרופה ביולוגית הקרויה סראפניב (נקסאואר) הראתה תוצאות ראשוניות מבטיחות בטיפול בסרטן שד גרורתי. (התרופה רשומה בארץ לטיפול בסרטן הכיליה גרורתי, והתוצאות שהוצגו בכנס בברלין, שהסתיים שלשום, הינן תוצאות ראשוניות בלבד.)
