בדיקות השד ובדיקות בסרטן השד

בדיקות בסרטן השד, בדיקות של סרטן השד

לכל בדיקה חייבת להיות התוויה, כלומר סיבה ברורה לביצוע הבדיקה.  הסיבה לביצוע הבדיקה, אופן ביצוע הבדיקה, מגבלות ויתרונות הבדיקה חייבים להיות מוסברים בפירוט על ידי הרופא המפנה.
הרקע הכולל של הנבדק משפיע מאד על פיענוח הבדיקה.

בעמוד זה ,  המתעדכן תכופות, מופיע פירוט כללי על הבדיקות השכיחות וגם על הבדיקות היותר חדישות. העמוד עודכן לאחרונה במאי 2014 .

גם עמוד זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי .

כל הזכויות שמורות לבעלת האתר.

פיענוח בדיקות, אנא שימו לב:

אין באפשרותי להביע דעתי על תוצאות הבדיקות של אדם זה או אחר. מעבר לכך שלשם כך נידרשת היכרות מעמיקה עם האדם וכל פרטי מחלתו, אין זה מיקצועי ואין זה אחראי בעיני לבשר בשורות קשות או אפילו בשורות טובות באמצעות האינטרנט ובלי מתן הסברים מפורטים ,פנים אל פנים, על משמעות הבדיקה.
אנא קבלו זאת בהבנה.

העידכונים האחרונים על הבדיקות לסרטן השד ובסרטן השד מופיעים בראשית העמוד

שדיים סמיכים, שדיים צפופים, רקמת שד סמיכה

עידכון חוזר:

רקמת שד של אשה מורכבת מרקמה בלוטית (פיברוגלנדולרית) ומרקמה שומנית. עם העליה בגיל, השד מורכב יותר מרקמה שומנית מאשר מרקמה בלוטית.

ריבוי רקמה בלוטית בשד (אופייני בעיקר אצל נשים מעירות) הוא המאפיין של מה שנקרא "שדיים סמיכים" או  רקמת שד צפופה. במצבים אלה עלול להיות יותר קשה לאבחן גידולים בשד.

לא קיימת הסכמה חד משמעית אם , או עד כמה, סמיכות השד מהוה גורם סיכון לסרטן השד.

את סמיכות השד מעריכים בעזרת ממוגרפיה (ולפעמים גם בעזרת MRI ), עם זאת – לא קיימת הסכמה עולמית על הגדרה מספרית של סמיכות השד. מה גם שסמיכות השד עלולה להיות מוגדרת בצורה שונה על ידי בודקים שונים.

לנשים עם מראה שד סמיך במיוחד לרוב מדווחים על כך. (אין דרך דיווח מוסכמת ברמה עולמית).

כאשר מבנה השד מוגדר כ"סמיך" לרוב ממליצים לאשה גם על בדיקת אולטראסאונד וגם על מעקב יותר סדיר.

במצבים מסויימים מפנים לבדיקת MRI.

זכותה של כל אשה לשאול את הרופא שלה או את הרנטגנולוג על סמיכות השדיים שלה, אם כי לא תמיד תתקבל תשובה ברורה.

בעולם נבדקות דרכים לקבוע את סמיכות השד ואיך לדווח עליה.

ככלל, במיוחד לנשים צעירות עם ריבוי רקמה בלוטית לרוב ממליצים על בדיקת אולטראסאונד בנוסף לבדיקת הממוגרפיה.

הדמיית השדיים ודרכי המעקב אחר כל אשה ואשה חייבות להיות מותאמות אישית לכל אשה. וראו גם את המשך העמוד.

עידכון יולי 14.

- – -

בדיקת אוקטבה פינק      Octava Pink

בדיקת דם לגילוי מוקדם מאד של סרטן השד. בדיקה חדשה שנמכרת בארץ על ידי מספר כירורגים. מיועדת בעיקר לנשים ללא עבר של סרטן שד וללא ממצא בבדיקות הממוגרפיה והסונר.

הבדיקה לא רשומה על ידי הFDA ולא פורסמה בעיתון רפואי נחשב. אינה מופיעה כבדיקה מומלצת בהנחיות בינלאומיות.

בודקת נוגדנים בדם האשה, שיכולים (כנראה) להצביע על סרטן שד אצל אותה אשה. תשובה חיובית מחייבת המשך בירור.

חשוב לזכור שכמו כל בדיקה גם בדיקה זו עלולה לא לזהות נשים עם סרטן השד ועלולה גם לגרור לאינספור בדיקות נוספות ולחץ שתועלתן לאשה לא ידועה.

להבנתי מדובר בבדיקה ניסיונית שהמשמעות שלה לטווח רחוק לא ידועה בשלב זה.

הבדיקה לא כלולה בסל הבריאות.

לשואלות הרבות על הבדיקה חשוב מאד להדגיש:

1. הבדיקה לא נועדה למי שבעברה סרטן השד!

2. הבדיקה לא נועדה לבירור מימצאים בשד.

3. הערך של הבדיקה כמאריכת סיכויי הישרדות מסרטן השד לא ידוע כלל!

4. עלות הבדיקה שונה מאד מכירורג לכירורג. לפי נציגי החברה עלותה קצת פחות מ700 ש"ח. כירורגים מוכרים אותה גם ביותר מ 1000 ש"ח.

עידכון יוני 14

- – -

בדיקת שדיים של נשים צעירות

כמו שצויין כאן באתר במספר מקומות גם נשים צעירות , החל משנות ה 20 המאוחרות (בערך) צריכות לעבור בדיקת שדיים על ידי מומחה לנושא.

חשוב להבדיל בין בדיקת שדיים שיגרתית לבין בדיקה בגלל ממצא או תלונה.

נשים צעירות שהן בסיכון מוגבר, דוגמאת נשים שיש להן קרובות משפחה שחלו בגיל צעיר בסרטן שד או שחלה, צריכות להיות במעקב סדיר כבר מגיל צעיר, תלוי בסיכון המוערך.

ראו עמוד נשים צעירות.

איבחון מוקדם של סרטן השד – עידכון פברואר 2014

כבר שנים מילת הקסם של איבחון מוקדם הינה בדיקת הממוגרפיה, עליה מפורט למטה. בשנים האחרונות מפורסמים יותר ויותר מחקרים המעלים ספקות גדולים לגבי יתרונות בדיקת הממוגרפיה לכל האוכלוסיה. מחקר ענק פורסם בפברואר 14 והוא מעורר סערה:

האם בדיקת הממוגרפיה היא בדיקה מצילת חיים ?

לפי מחקר קנדי  ענק וממושך שפורסם השבוע בעיתון הנחשב BMJ התשובה היא – לא!! במחקר השתתפו כ90 אלף נשים ומשך המעקב היה כ 25 שנים.

המחקר הדגיש גם את הבדיקות המיותרות והטיפולים המיותרים, הכוללים גם הקרנות וכימותרפיה, שבדיקות הממוגרפיה גוררות אחריהן.

כצפוי, מרגע שפורסם, פרצה סערה גדולה על הנושא והמחקר הותקף מכל בחינה אפשרית.

שאלת השאלות נשארת, לדעתי, פתוחה – האם בכלל קיים גילוי מוקדם של סרטן השד ומה היא הדרך הנכונה לעקוב אחר נשים , כדי להפחית את התמותה מסרטן השד.

שתי נקודות שראויות, בעיני, להדגשה יתרה הן:

1. שיש לידע כל אשה ואשה על היתרונות האפשריים של הממוגרפיה כמו גם על סיכוניה.

2. שיש להתאים לכל אשה ואשה את דרך המעקב הנכונה לה ביותר.

- – -

בדיקה גופנית, בדיקת שדיים, בדיקה ידנית של השדיים

הבדיקה הגופנית היא כמעט תמיד חלק מהמפגש מטופל-רופא. ככל שמדובר בנושא השד, קיימת חשיבות לבדיקה זו , הנעשית ע'י כירורג מיומן בנושא, או לעיתים על ידי אונקולוג. הבדיקה כוללת היסתכלות ומישוש השדיים וכן בדיקת הבלוטות האזוריות. בודקים רבים  (ואני ביניהם) נוהגים לבדוק את האשה בישיבה ובשכיבה. באשה עם מחזור, הזמן המומלץ ביותר לבדיקה הוא מ 3 עד 9 ימים אחרי התחלת הדמם הויסתי. (בערך).

הבדיקה הידנית של השדיים אינה מהוה תחליף לבדיקות ההדמייה , כאשר יש צורך בהן, אך היא עשויה לתרום הרבה מידע, ואף להנחות את המשך המעקב הנדרש.

הגיל המומלץ להתחלת בדיקות שד אינו מוגדר במדוייק, ותלוי מאד בהיסטוריה המישפחתית והאישית של האשה, במבנה השדיים , ברצונה של כל אשה ובגורמים נוספים.

לנשים ללא גורמי סיכון מוגדרים, דוגמת סרטן שד או שחלה במשפחה, לרוב לא ממליצים על בדיקות שד שיגרתיות לפני גיל 30.

בדיקה עצמית של השד

בניגוד לעבר , היום מייחסים פחות חשיבות לבדיקה העצמית של אשה את שדיה.

עם זאת, כל אשה חייבת "להכיר" את שדיה  וכאשר היא מזהה שינויים בהם כגון גוש, שינויים בעור, שינויים במראה הפטמה, שינויים בסימטריה של השדיים – עליה לפנות מיידית לבדיקת רופא מומחה (לרוב כירורג ).

כאבים בשדיים, כאב בשד, כאבי שדיים

רגישות ולעיתים אף כאבים בשדיים הם תופעות שכיחות, בפרט בנשים צעירות. לרוב נובעים משינויים הורמונליים.

עם זאת, כאב ממושך או חזק בשד, בפרט אם הוא במקום קבוע, מחייב פניה לרופא מומחה. האמונה הרווחת ש "סרטן לא כואב" – היא לא בהכרח נכונה !

בדיקות הדמיה

 ממוגרפיה  (ביראד  Bi-rads),  שד סמיך, מרקם שד צפוף

היא בדיקת רנטגן של השד המבוצעת במיכשור מיוחד וברמות קרינה נמוכות. כל שד מצולם משני צדדיו.

הממוגרפיה נחשבית לבדיקה הבסיסית והאמינה ביותר לגילוי מימצאים בשד. בנשים צעירות, שלהן רקמת שד סמיכה רגישות הממוגרפיה עלולה להיות נמוכה יותר.

שד שבו יש הרבה רקמה בלוטית ורקמת חיבור עלול להיראות בממוגרפיה כ"סמיך" , ובו עלול להיות קשה יותר לאבחן גידולים.  מבנה כזה נמצא בעיקר אצל  נשים צעירות ולפעמים הוא מחייב השלמת בדיקת הממוגרפיה בבדיקות נוספות דוגמאת אולטראסאונד  או MRI. לא תמיד מצוין בתשובת הממוגרפיה מה היא סמיכות השד, למרות שבעולם הולכת וגוברת הדרישה לציון כזה.

כמו כן, בדיקות ממוגרפיה בגיל צעיר מאד עלולות להגביר את הסיכון לסרטן השד בגלל הקרינה.

כללית ביותר, בהיעדר גורמי סיכון, או ממצא גופני חשוד לא נהוג להפנות  לממוגרפיה  לפני גיל 40 ולרוב גם לא לפני גיל 50.

 לפעמים יש צורך להשלים את בדיקת הממוגרפיה בבדיקות נוספות דוגמת האולטראסאונד.

ביצוע סדיר של בדיקות הממוגרפיה אחת לשנה או לשנתיים החל מגיל 40 או 50 הוכח כמפחית,  במידת מה,  את הסיכון לתמותה מסרטן השד.

 בסל הבריאות הממוגרפיה כלולה מגיל 50 עד גיל 75 כל שנתיים. לנשים שבעברן סרטן השד או שיש להן גורמי סיכון, מומלץ לרוב להתחיל בביצוע ממוגרפיות בגיל צעיר יותר ובתכיפות של פעם בשנה.

תשובות בדיקת הממוגרפיה ניתנות על ידי תיאור מילולי של המימצאים, ובנוסף על ידי סקאלה מספרית מ1 עד 6 הקרויה  Birads  והנותנת ערך מספרי לדרגת החשד של המימצאים. מימצא שערכו 1 הוא תקין, ערכים 2 ו3 מציינים מימצאים שאינם נראים חשודים , ערכים גבוהים יותר לרוב מציינים צורך בהמשך בירור.

תרומת ה MRI והממוגרפיה הדיגיטלית לבדיקות סקר של השד איננה ידועה, ולפי הנחיות ה NCCN האמריקאי הן אינן מומלצות כשגרה.

חסרונות הממוגרפיה:

כמו לכל בדיקה, גם לבדיקת הממוגרפיה, עם כל חשיבותה, ישנם גם לא מעט חסרונות, שהעיקרים בהם הם:

1. בדיקת הממוגרפיה לא מגלה מאה אחוז של סרטני השד. מה שעלול לעיתים להביא להרגעה כזובה. (אם נמוש גוש , ובפרט אם הוא חשוד במקצת, יש להמשיך ולברר את טיב הגוש באמצעים נוספים ולא להניח מראש שהגוש שפיר). היכולת של הממוגרפיה לזהות מימצאים חשודים אצל נשים עם רקמת שד סמיכה הינה מוגבלת.

2. איבחון-יתר  –  הבדיקה מגלה לעיתים לא נדירות מימצאים שחשיבותם אינה ברורה, ומובילה לא פעם לריבוי בדיקות ולטיפולים מיותרים, וזאת בנוסף למתח הרב שמימצאים אלה גורמים לאשה.
יתרה מזאת, אשה שמאובחנת בטעות כמי שהיה לה סרטן שד או מצב קדם -סרטני עלולה להיתקל כל חייה בקשיים לא מוצדקים, דוגמת חרדות, סיבוכי טיפול, קשיים בביטוח ועוד.

בעית המימצאים הכזובים ( חסרי המשמעות) נחשבית לאחת הבעיות היותר חמורות של בדיקת הממוגרפיה.

3. המשמעות של החשיפה המצטברת לקרינה בבדיקות ממוגרפיה חוזרות איננה ברורה דיה.

4. חלק מהנשים מוצאות את הבדיקה כבדיקה "לא נעימה", "מכאיבה", "מאד מכאיבה".

5. יש לזכור שגילוי ממוגרפי של גידול לא בהכרח מבטיח ריפוי. וגם – שלא כל ממצא ממוגרפי מינימלי שמוכח כ"חשוד" או כ"כמעט סרטן" אכן מחייב טיפול, וגם שהטיפול הניתן במצב זה , כנראה, לא תמיד הכרחי.

 

ועם כל הנ"ל, חשוב להבין את חשיבות הבדיקה, במיוחד לאוכלוסיית הנשים שהסיכון שלהן לסרטן השד נחשב מוגבר.

נשים בסיכון "רגיל" חייבות להיות מיודעות גם על החסרונות שצויינו לעיל, כדי לקבל לעצמן את ההחלטה אם כן או לא לעבור את הבדיקה.

(עודכן לאחרונה בפברואר 14)

אולטראסאונד של השד

בדיקה המתבססת על גלי קול לצורך הדמיית השד.

הבדיקה, לרוב, אינה במקום ממוגרפיה, אלא בתוספת לממוגרפיה. יתרונה בכך שהיא קלה לביצוע ואין בה קרינה. היא מבדילה היטב בין גוש לציסטה (גוש נוזלי), אך אינה מזהה היסתיידויות.

 בדיקת אולטרה סאונד שד אוטומטי 3D ,  ABUS

(האולטרהסאונד של אולטראמדיקל)

בדיקת האולטרא-סאונד האוטומטי אושרה ע"י ה FDA ב 2012. הבדיקה נחשבית מדוייקת יותר מבדיקת אולטראסאונד רגילה.

הבדיקה לא נועדה להחליף את הממוגרפיה ואף לא למעקב שיגרתי אחר נשים שבעברן סרטן השד. היא מומלצת לנשים שבבדיקת הממוגרפיה שלהן נצפה מרקם סמיך/צפוף של השדיים. (ריבוי של רקמה בלוטית/חיבורית ומיעוט של רקמת שומן, כאמור למעלה).

הבדיקה לא מתאימה למי שבעברה התערבות כירורגית בשד.

סמיכות השד נקבעת בממוגרפיה וב MRI .

הבדיקה לא מגלה היסתיידויות בשד.

חשוב לזכור:

1. בדיקת האולטראסאונד האוטומטי לא מחליפה את בדיקת הממוגרפיה !

2. הבדיקה לא מומלצת ע"י ה FDA למי שעברה התערבות כירורגית בשד, כולל ביופסיה או ניתוח.

3. הבדיקה תלויה מאד במיומנות המבצעים והמפענחים.

4. לבדיקה לא מעט מימצאים שהם למעשה חסרי חשיבות, מימצאים כזובים אלה עלולים להוביל למיגוון בדיקות מיותרות ולחרדות.

5. גם לבדיקה רגישה זאת עלולים להיות "פיספוסים". (פגשתי ביותר מאשה אחת שזמן קצר אחרי ביצוע הבדיקה אובחן אצלה סרטן שד לא קטנטן).

6. אפילו לנשים עם מבנה שד צפוף, עדיין אין הוכחה שבדיקת האולטראסאונד האוטומטי היא בדיקה מצילת חיים.

נכון לינואר 14  הבדיקה לא כלולה בסל הבריאות.

ובנוסף, לא ברור שבדיקת האולטרהסאונד האוטומטי די טובה להערכת גודל הגידול.

 

אלסטוגרפיה

בדיקה ניסיונית המתבססת על אולטראסאונד, המכוונת לתת יותר מידע על מימצאים בשד בתקוה לחסוך ביופסיות מיותרות.

יורחב בקרוב . (נוב. 2010).

MRI שדיים

בדיקה המתבססת על תהודה מגנטית ואינה כרוכה בקרינה, אך כן כרוכה בהזרקת חומר ניגוד הנקרא -גדוליניום. נחשבית לבדיקה הרגישה ביותר לזיהוי מימצאים בשד.  למרות רגישותה, לבדיקה מספר בעיות מלבד האי-נוחות הכרוכה בביצועה. אחת הבעיות הינה מה שנקרא "איבחון יתר" , שהוא זיהוי מימצאים רבים שמתבררים כשפירים. איבחון יתר זה גורר ביצוע מספר רב של ביופסיות. קייימת גם בעיה של מיומנות הפיענוח ובעיה של זמינות.
גם בדיקה רגישה זו עלולה להחמיץ לפעמים מימצאים משמעותיים, והיא אינה מחליפה את בדיקת הממוגרפיה, אלא נוספת לה. הבדיקה מומלצת בעיקר למעקב אחר נשאיות. (כלולה בסל להתוויה זאת).

הבדיקה איננה בדיקת סקר של נשים בריאות וללא גורם סיכון, בין היתר בגלל המימצאים הלא חשובים שהיא מוצאת ושפע הבדיקות שהיא גוררת.
מחקרים אחרונים מראים שביצוע הבדיקה לפני ניתוח אינו מפחית את שיעורי הניתוחים החוזרים ואינו תורם לאבחנה הקדם ניתוחית, כך שביצוע MRI שדיים לפני למפקטומיה  לרוב אינו מומלץ כשגרה. חשוב גם להזכיר , בהקשר זה, שביצוע MRI קדם ניתוחי, בהעדר  התוויה ברורה עלול להביא לדחיה בהתחלת הטיפול בסרטן השד שאובחן ואף לכריתות שד מיותרות.

מה שעוד "מעניין" שנכון לסוף 2011 , אפילו בנשים שבסיכון מוגבר, עדיין אין הוכחה שהבדיקה מביאה להארכת ההישרדות.

בדיקת ה MRI כרוכה בהזרקת חומר ניגוד (גדוליניום), המחייב תפקוד תקין של הכליות.

- – -

בדיקות הדמיה כלל גופיות

CT 

בדיקת רנטגן הבודקת בשלושה מימדים אזור נתון בגוף. לבדיקה כושר איבחון רב יותר מאשר לצילומי רנטגן רגילים, אך היא קשורה לחשיפה גדולה בהרבה לקרינה. לרוב מתבצעת עם הזרקה ושתיה של חומר ניגוד. הבדיקה טובה להדגמת אזור החזה (סיטי חזה) , אזור הבטן והאגן ועוד. לעיתים בדיקת MRI של אזור מסויים עדיפה עליה.

בהקשר של סרטן בשד ביקת הסיטי מומלצת לרוב לשלול התפשטות המחלה לאזורים מרוחקים מהשד או למעקב אחרי סרטן שד גרורתי.

פט-סיטי

מיפוי כל גופי המשלב בדיקה איזוטופית של קליטת גלוקוז מסומן על ידי תאים פעילים (בדיקה דינמית) ביחד עם בדיקת CT (בדיקה אנטומית). בדיקת הפט-סיטי נחשבית לאחת הבדיקות היותר טובות לאיבחון מצב המחלה בגוף. כמו לכל בדיקה גם לבדיקה זו עלולים להיות "פיספוסים" או מימצאים כזובים, שאינם מעידים על נוכחות ממאירות.
הבדיקה אינה די טובה להדגמת המוח, ולא תמיד רגישה מספיק לאיבחון גרורות  בעצמות.

כמו רוב בדיקות ההדמיה (מלבד אלו של השד עצמו) הבדיקה איננה בדיקת מעקב שיגרתי למי שבעברה סרטן השד. לרוב מופנות אליה נשים בשלב האבחנה הראשונית כאשר ישנה לכך סיבה, או כאשר מתעורר חשד רציני למחלה גרורתית. הבדיקה משמשת גם, לפעמים, למעקב אחר התגובה לטיפול במחלה גרורתית.

חשוב לזכור היטב שיש סוגים של סרטן השד שלא קולטים את הגלוקוז המסומן, ובמיקרים אלה יש להסתמך על בדיקות אחרות. בנוסף, כאמור – לא תמיד קליטות מוגברות מעידות על אתרי ממאירות. אזורים של חבלות או דלקות, או מצבים אחרים עלולים להביא לקליטה מוגברת שאין לה כל קשר לממאירות.

מיפוי עצמות

בדיקה המבוססת על הזרקה של חומר ראדיואקטיבי, והמיועדת לבדוק נוכחות מימצאים בעצמות. משמשת לאיבחון גרורות בעצמות ולמעקב אחר נשים עם גרורות גרמיות. הבדיקה לא תמיד נותנת די מידע על המצב האמיתי של המחלה הגרורתית ומימצאיה אינם ספציפיים לגרורות.

בדיקות הגידול

ביופסיה – ביופסיה בשד, ביופסיית שד, ביופסיה של השד

דיקור במחט דקה (FNA), טרוקאט, ממוטומיה, ביופסיה ניתוחית

ביופסיה היא ההוצאה של דגימת רקמה מממצא חשוד. הביופסיה המקובלת ביותר לבירור ממצא חשוד בשד הינה ביופסיה באמצעות מחט עבה, המוחדרת אל הנגע החשוד, והקרויה ביופסיית טרו-קאט. באמצעות בדיקה זו ניתן לקבל קטעי רקמה מהממצא ולבצע בהם מספר רב של בדיקות פתולוגיות לאיבחון מדוייק של הממצא.

יש להבדיל בין דיקור של ממצא חשוד בשד באמצעות מחט עבה = ביופסיית טרוקאט לבין דיקור במחט דקה , כמו בשאיבה של נוזל מציסטה. האחרון מאפשר בדיקה ציטולוגית (בדיקת התאים בנוזל) , אך לרוב לא בדיקה היסטולוגית (בדיקת רקמה).

שיטה חדישה יותר לקבלת רקמה לבדיקה, המתאימה במיוחד לגידולים קטנים , שאינם ניתנים למישוש היא הממוטומיה, המאפשרת החדרת "גלאי" אל האזור החשוד בהכוונת ההדמיה, ושאיבה של דגימת רקמה לבדיקה.

ביופסיה ניתוחית – נקראת גם ביופסיה פתוחה, ובה מבצעים ניתוח קטן של האזור החשוד לצורך קבלת החומר לבדיקה. ביופסיה ניתוחית אינה מומלצת היום כשגרה, והיא מבוצעת רק במקרים מיוחדים.

הבדיקה הפתולוגית של סרטן השד 

- האבחנה של הגידול כגידול ממאיר ומאפייני הגידול, כמו גודלו, דרגת ממאירותו, רגישותו להורמונים, רגישות להרספטין ונתונים נוספים נקבעים בבדיקות מיקרוסקופיות של החומר שהוצא מהשד.

הבדיקה הפתולוגית של הגידול כוללת , בין השאר, את סוגו, גודלו, דרגת ממאירותו (גרייד) , ביטוי הרצפטורים לאסטרוגן ולפרוגסטרון, ביטוי ההר-2 (שהוא המדד לרגישות להרספטין, ראו למטה). בלי נתונים אלה ונוספים קשה עד בלתי ניתן לקבל החלטה מושכלת על המשך הטיפול.

הבדיקה הפתולוגית של הגידול שהוצא ביחד עם בדיקת בלוטות בית השחי נותנת את שלב המחלה מ 0 עד 3. שלב 4 מציין מחלה שהתפשטה מעבר לאזור השד והוא מאובחן בעזרת בדיקות כל גופיות דוגמאת פט-סיטי.

מיקרומטסטזות בבלוטות בית השחי

בבדיקת החומר שהוצא מבית השחי מזהים בלוטות לימפה ובודקים כל אחת מהן לנוכחות גידול בהן. צבר תאי גידדול בבלוטה בגודל של 0.2 עד 2 מילימטר נקרא – מיקרומטסטזה (גרורה מיקרוסקופית). כאשר מוצאים מיקרומטסטאזות בבדיקת בלוטות הסנטינל, לרוב אין בכך התוויה לניתוח בית השחי.

ראו למטה על מעורבות בלוטות בית השחי.

בדיקת הרצפטורים לאסטרוגן ולפרוגסטרון בסרטן השד

מרבית גידולי השד מכילים קולטנים לאסטרוגן או לפרוגסטרון או לשניהם. משמעות נוכחות הקולטנים בגידול היא שהגידול רגיש (לרוב) לטיפול בתרופות הורמונליות או אנטי הורמונליות.

חיוביות גבוהה של שני הרצפטורים להורמונים מצביעה (בדרך כלל) על פרוגנוזה טובה.

בדיקת הרגישות להרצפטין,  HER-2 , בדיקת הפיש בסרטן השד (FISHׂ)

הרספטין הוא נוגדן חד-שבטי הפועל על חלבון ה HER-2, המבוטא על מעטפת התא הסרטני של כ 20% מגידולי השד. בדיקת ההר-2 מאפיינת סוג מסויים של סרטן השד הדורש טיפול מיוחד- מותאם לגידול.

בדיקת הפיש – שיטת בדיקה פתולוגית, המשתמשת בחומר פלואורסנטי, כדי לאפיין את החומר הגנטי שבתאים שהוצאו מהגוף. (בדיקת כרומוזומים). בסרטן השד, לרוב משתמשים בבדיקה זו לבחון את מספר העותקים של החומר הגנטי האחראי ליצירת החלבון הר-2. בדיקת ההר-2 ה"רגילה" בודקת את נוכחות החלבון הר-2 עצמו. כאשר הבדיקה ה"רגילה" (הבדיקה האימונהיסטוכימית) אינה נותנת תשובה וודאית, (ערך 2), מבצעים , לרוב, את בדיקת הפיש , כדי לוודא את הרגישות הצפויה של הגידול להרספטין.

בדיקת הפיש נעשית במעבדה הפתולוגית על חומר מהגידול עצמו, ולעיתים חשיבותה מכרעת לגבי ההחלטה על המשך הטיפול בסרטן השד שאובחן.

 

KI 67 

הוא אנטיגן (חלבון)  המופיע בגרעיני תאים שנמצאים במצב חלוקת התא. ניתן לזהות את נוכחותו ואת כמותו בתאי הגידול בבדיקה הפתולוגית בעזרת צביעה אימונוהיסטוכימית.

הKi נחשב מדד לשיגשוג התאים הממאירים. רמה גבוהה לרוב נמצאת בגידולים בעלי דרגה (גרייד) גבוהה.

ככל שערך ה ki גבוה יותר , יותר תאים בגידול נמצאים במצב חלוקה. כלומר, ניתן לומר, שה ki מהווה מדד ל"פעילות" או לממאירות הגידול.

בשנים האחרונות (2012) מכירים יותר ויותר בחשיבות המדד גם מבחינה פרוגנוסטית וגם מבחינה טיפולית.

יורחב..

בדיקת בלוטות בית השחי בסרטן השד

בדיקת בלוטות בית השחי הינה חלק מהבדיקה הפתולוגית של סרטן שד חודרני.

נוכחות גידול בבלוטות בית השחי אינה מציינת מחלה גרורתית (שלב 4) , אך היא מוסיפה מידע רב על שלב המחלה ומשפיעה על בחירת הטיפול.

מספר בלוטות הנגועות, גודל המימצאים בהן, מאפייני ההתפשטות לבלוטות – מצביעים (לרוב) על התחזית (הפרוגנוזה).

בדיקות גנטיות של הגידול, בדיקת גנים בגידול

אונקוטייפ DX

בדיקת החומר הגנטי של הגידול במטרה לנבא את סיכויי הישנות המחלה. הבדיקה מתאימה לנשים שהגידול שהיה להן קטן מ 5 ס"מ, מבטא לפחות קולטן אחד להורמונים ולא מערב את בלוטות הלימפה האזוריות. הבדיקה נועדה לסייע בהחלטה על הטיפול המונע (טיפול אדג'ובנטי) המומלץ לאשה, כדי להפחית את הסיכון של הישנות המחלה. תוצאת הבדיקה ניתנת בערך מספרי מ 0 עד 100, וככל שערך זה גבוה יותר סיכויי הישנות הגידול נחשבים גבוהים יותר. במקרים בהם הסיכון להישנות נחשב גבוה, נהוג להוסיף לטיפול המניעתי האנטי-הורמונלי, גם טיפול כימותרפי המקדים את מתן הטיפול האנטי-הורמונלי.

הבדיקה לא הוכללה בסל הבריאות, אך מרבית הקופות מממנות את עלותה. (כ 4400 דולר). הבדיקה עשויה לחסוך מאשה את הטיפול הכימותרפי, אך במקרים מסויימים אף להביא להחלטה לתת אותו.

ערכים עד כ 18 נחשבים נמוכים ואילו ערכים לקראת ה 30 ומעלה נחשבים גבוהים. ערכים גבוהים לרוב מעידים על התועלת של כימותרפיה בהפחתת הסיכון. כאשר מתקבלים ערכי ביניים (בסביבות ה 20) תרומת הכימותרפיה לא ידועה , ויש להתחשב בנתונים נוספים וברצונה של כל אשה. חשוב מאד לזכור שבדיקת האונקוטייפ היא עוד מדד להערכת הסיכון להישנות ולתועלת האפשרית ממתן טיפול כימותרפי, אך לא מקבלים החלטות טיפוליות אך ורק על סמך הבדיקה הזאת.

ניתן לבצע את הבדיקה בכל זמן אחרי הניתוח, על החומר שהוצא בניתוח או בביופסיה.

חשוב להדגיש שלא בכל מצב שבו הבלוטות שליליות והרצפטורים חיוביים (הר-2 שלילי) יש צורך בבדיקת האונקוטייפ. לעיתים עדיף  לא לבצע אותה. כמו כן חשוב להדגיש שבדיקת האונקוטייפ עוזרת לענות על השאלה האם אשה מסויימת צפויה "להרוויח " מטיפול כימותרפי, אך היא לא עוזרת לבחור את הטיפול הכימותרפי המסויים שיינתן.

במקרים שיש בלוטות בית שחי נגועות בגידול לפעמים עדיין יש מקום לשקול בדיקת אונקוטייפ, אבל זאת אך ורק כאשר נגועות עד 3 בלוטות בנשים אחרי הפסקת המחזור. הסתמכות על בדיקת האונקוטייפ בנשים צעירות הינה בלתי מוכחת כלל.

בדיקת האונקוטייפ לא נרשמה ע'י ה FDA.

 שאלות על בדיקת האונקוטייפ

 למי מומלץ לעבור בדיקת אונקוטייפ ולמה הבדיקה לא כלולה בסל הבריאות?

בדיקת האונקוטייפ בודקת מספר גנים בגידול עצמו, וחוזה על סמך מודל מיוחד את הסיכון להישנות הגידול.
ההמלצה ה"פורמלית" לבדיקת הגידול בבדיקת האונקוטייפ היא כאשר הגידול חיובי ללפחות אחד מהרצפטורים להורמונים ולא קיימת מעורבות של בלוטות לימפה. אלו הם בעצם תנאי מינימום. ישנם מצבים בהם הגידול נראה מאד לא אלים, ואז ניתן, לא פעם לוותר על הבדיקה. במצבים אחרים שבהם ברור מראש שמתכוונים לתת טיפול כימותרפי מפחית סיכון, אין כל צורך בביצוע הבדיקה.
מכאן שההמלצה על משלוח הגידול לבדיקת האונקוטייפ היא עיניין של דיעה ושל שקול דעת. אם תוצאת הבדיקה לא תשנה את הטיפול המוצע – אין טעם בביצועה.
בדיקת האונקוטייפ לא נרשמה ע'י ה FDA, ויתכן שזו הסיבה לאי הכללתה בסל הבריאות.
הבדיקה מאד יקרה. אך לרוב הקופות מממנות אותה וכן חלק מהביטוחים הפרטיים.

האם ערך של 24 בבדיקת האונקוטייפ מחייב קבלת כימותרפיה ?

לרוב לא קובעים את הצורך בכימותרפיה אך ורק על סמך בדיקת האונקוטייפ.

ערך של 24 הוא ערך שלמעשה לא תורם הרבה להחלטה, שכן הוא נמצא ב"אזור הביניים" של תחום הערכים, שבו אין כלל מידע על תרומת הכימותרפיה.

במצב זה, לרוב, יש לקבל את ההחלטה הטיפולית על סמך נתונים אחרים/נוספים.

בתלות בגורמים נוספים, ערך אונקוטייפ של 24 יכול להביא להמלצות שונות של אונקולוגים שונים.

- – -

האם יש משמעות לגיל החולה לגבי האונקוטייפ ?

לא ידוע על משמעות הגיל או על השפעתו על הבדיקה.

כדאי לזכור שיש מעט מאד מאד מידע על מקום האונקוטייפ בנשים צעירות מאד.

- – -

בדיקת ה PAM50  

בדיקה גנטית של הגידול המיועדת לנשים פוסטמנופאוזליות בשלב 2 (עם 0 עד 3 בלוטות) או לנשים בשלב 3 , שהגידול שהיה להן היה חיובי לרצפטורים להורמונים. הבדיקה בודקת את הביטוי של כ 50 גנים של הגידול ועוזרת לקבוע את סוגו ואת הפרוגנוזה שלו.

שני מחקרים גדולים שפורסמו לאחרונה, הראו יתרון (מסויים) לבדיקה זו על פני בדיקת האונקוטייפ ועל פני בדיקות אחרות לקביעת הצורך במתן כימותרפיה לנשים הנ"ל.

הבדיקה נרשמה ע"י ה FDA והיא ניתנת להשגה באירופה ובארץ.

(גם עם בדיקה זו נדרש יותר ניסיון).

- – -

ממפרינט, ממה-פרינט   MAMAPRINT

גם בדיקה זו היא בדיקה של החומר הגנטי של הגידול (ולא בדיקה גנטית של החומר הגנטי של האשה). הבדיקה בוחנת 70 גנים בגידול וצופה על פי התוצאות את הסיכון להישנות הגידול.

יעודכן במהלך אוגוסט 12

2. הבדיקה לא מחייבת הימצאות רצפטורים חיוביים להורמונים.

3. הבדיקה מאושרת ע'י ה FDA.

גם בדיקה זו, בדומה לבדיקת האונקוטייפ, אינה כלולה בסל הבריאות, אך יש קופות המממנות את ביצועה,  וכן היא מכוסה על ידי רוב הביטוחים הפרטיים. מומלץ לברר מראש.

 

בדיקת סימפוני

היום בדיקת הממאפרינט היא חלק מבדיקה צורכבת יותר הנקראית – סימפוני.

בדיקת הסימפוני כוללת גם את בדיקת הטארגטפרינט שבודקת את הרצפטורים להורמונים ואת ההר-2.

בדיקת הבלופרינט שמאפיינת את סוג הגידול  (באזאלי, למינלי, הר-2)

הרחבה תבוא.

TARGET NOW

בדיקה (ניסיונית) הבודקת מדדים שונים (חלבונים, גנים) בתאי הגידול שהוצא, והמנסה לנבא את הרגישות של תאים אלה לתרופות כימותרפיות מסויימות. הבדיקה מתבצעת בחו"ל, היא יקרה ביותר  ואינה נחשבת לבדיקה סטנדרטית לצורך בחירת הטיפול.

ניתן לבצע את בדיקת הגידול בשיטה זו דרך אונקוטסט של טבע, ואולי דרך חברות נוספות. העלות: אלפים רבים של דולרים!

הבדיקה לא נרשמה על ידי הFDA ולא ידוע לי אם היא רשומה באיזושהי מדינה בעולם!

הבדיקה , בהיותה ניסיונית לחלוטין, איננה כלולה בסל הבריאות. לא ידוע לי אם ביטוחים פרטיים משתתפים במימונה.

- – -

FoundationOne

בדיקה (ניסיונית) הבודקת שינויים גנטיים בגידול (מוטציות)  בתקוה להתאים  טיפול ביולוגי למי שהגידול ממנו נבדק.

השימוש הקליני , נכון ל מאי 2013 , לא ברור.

- – -

  MarginProbe  מרג'ין פרוב, בעיית השוליים

טכנולוגיה חדשה שפותחה בישראל המאפשרת בדיקה, בתוך חדר הניתוח, של הגידול שהוצא במטרה לוודא ששולי הגידול נקיים מתאי גידול. אם מאותרים תאי גידול בשולי הגוש שהוצא, ניתן לשוב ולהוציא עוד רקמה מסביבת הגוש שהוצא במטרה להגיע להוצאה מלאה של הגידול עם מה שנקרא "שוליים נקיים".  הוצאת הגידול עם שוליים נקיים חוסכת את הצורך, הקיים לפעמים, בניתוח חוזר.

בסוף דצמבר 2012 הבדיקה נרשמה ע"י ה FDA. לפי המחקרים עד כה הבדיקה מורידה את הצורך בניתוח חוזר ביותר מ 50 אחוזים.

כירורגים שונים חלוקים בדיעותיהם לגבי הצורך בשימוש בבדיקה, בפרט כירורגים שאצלם הצורך בניתוחים חוזרים נמוך במיוחד.

השימוש בבדיקה מצריך מיומנות רבה של הכירורג.

למרות אישור ה FDA לא קיימות היום הנחיות ברורות  בעולם אם ומתי רצוי להשתמש בה.

הבדיקה לא כלולה בסל הבריאות (נכון ל 2013) אך יש ביטוחים פרטיים שמשתתפים בעלותה .

בארץ – מבוצעת באסותא ובמספר בתי חולים ע'י מספר מנתחים ובעלות גבוהה למבוטחת.

שיטות נוספות להבטיח הוצאת הגידול בשלימותו, כשמסביבו רקמה בריאה, נבדקות עתה.

בדיקות דם

בדיקות דם כלליות

בדיקות דם כלליות: ספירת דם וכימיה של הדם נותנות מידע בעיקר על מצב האשה, ולא על שלב המחלה.

לעיתים ניתן למצוא בהן "רמזים" למחלה מתקדמת, המחייבים המשך בירור. (יפורט).

סמני סרטן, מרקרים של סרטן השד

מרקרים, סמנים – CEA, CA 15-3, CA 125

במלה 'מרקרים' משתמשים לגבי כמה וכמה דברים. לרוב הכוונה היא לבדיקות הדם דוגמת CA 15-3 וכן CEA. אלה חומרים חלבוניים שמופרשים על ידי גידולים, אבל לא רק על ידם ולא כל הגידולים מפרישים 'מרקרים' לדם.
ככלל, בדיקות המרקרים אינן  בדיקות לאיבחון סרטן .
יש רופאים שמבצעים בדיקות מרקרים כחלק משיגרת המעקב אחרי נשים שטופלו בסרטן השד. ההמלצה המקובלת יותר היא  לא לבצע מעקב בעזרת בדיקות אלה, וזאת משום שעלייתם לא בהכרח מעידה על התקדמות המחלה והיותם תקינים – אינה שוללת  את התקדמות המחלה. יתרה מזאת, מחקרים מראים שאיבחון "מוקדם" של מחלה גרורתית על סמך בדיקות המרקרים אינו מעלה את משך ההישרדות הכוללת.
המקום העיקרי של המרקרים הוא במחלה גרורתית. כאשר הם גבוהים ונותנים טיפול, ניתן, לעיתים,  לעקוב בעזרת המרקרים אחר השפעת הטיפול. (וגם אז עדיף ביחד עם בדיקות נוספות).

מבין  בדיקות ה"מרקרים" המקובלות, בדיקת ה CA 15-3 נחשבית לבדיקה היותר ספציפית לסרטן השד.  במחלה גרורתית הערכים יכולים להיות באלפים, אך גם בטוח הנורמה. לרוב לא מקבלים החלטות טיפוליות אך ורק על סמך ערכי מרקר.

ה CEA עולה במיגוון רחב של גידולים ובמצבים לא גידוליים, והוא לרוב פחות אינדיקטיבי לגבי מצב המחלה בסרטן השד.

CA 125 הוא בעיקר מרקר לסרטן השחלות, או לפיזור נרחב של מחלה גידולית בבטן. מקומו בגילוי המוקדם של סרטן השחלה איננו ברור, ואיננו מוסכם. חשוב לציין שמרקר זה יכול להגיע לערכים מאד גבוהים בעת ביוץ ובמצבים לא ממאירים אחרים, כך שעלייתו מחייבת המשך בירור , יותר משהיא מעידה על דבר מה ספציפי.

בסיכום – בדיקות הסמנים (מרקרים) לרוב אינן נחשבות לחלק מהמעקב השיגרתי לאחר סיום הטיפול בסרטן השד. ערכי המרקרים יכולים להישתנות מסיבות שונות, ולא פעם בדיקות תכופות של המרקרים מובילות למיגוון רחב של בדיקות מיותרות ולהרבה מאד דאגות וחרדות.

ערכים תקינים של המרקרים

 הם תלויי הקשר ותלויי מעבדה ולא תמיד מעידים על מצב המחלה. לכן אינם מופיעים באתר זה.

- – -

CYP2D6 

אנזים (חלבון) הפועל על תרופת הטמוקסיפן ומפרק אותה למרכיביה הפעילים יותר. ניתן לבדוק את פעילות החלבון באמצעות בדיקת דם, בה בודקים את הגנים האחראים ליצירת החלבון. נכון לתחילת 2010 , לא קיימת הוכחה ברורה על הקשר בין יעילות הטמוקסיפן לפעילות האנזים, ולפיכך – אין המלצה לבצע את הבדיקה באופן שיגרתי אצל כל מי שמועמדת לטיפול בטמוקסיפן. ראה עידכונים חמים פברואר 2010

המלצת החברה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO) מהמחצית השניה של  2010 היא לא לבצע את הבדיקה ולא להסתמך על תשובותיה.

בדיקה גנטית ל"נשאות",  BRCA

מדובר בבדיקת דם "רגילה" , המבוצעת לאחר קבלת ייעוץ גנטי  וחתימה על הסכמה לביצוע הבדיקה. בבדיקה נבדקים אתרים מסויימים בחומר הגנטי של התאים, במטרה לאבחן קיומם של שינויים (מוטציות) מסויימים בחומר הגנטי, המזוהים כמעלים את הסיכון של הנבדקת לחלות בסרטן השד או השחלה. פירוט בפרק סרטן שד גנטי.

בדיקת תאי גידול בדם, CTC

בבדיקת דם בטכניקה ייחודית ניתן לאתר תאי גידול במחזור הדם.

למרות שהבדיקה מוכרת כבר שנים רבות מאד וגם בארץ ניתנת לביצוע, היא עדיין נחשבית בדיקה ניסיונית. הבדיקה יכולה לתת מידע על הפרוגנוזה, אבל לפחות בסרטן השד , אין לה כרגע כל השלכות מעשיות.

הבדיקה לא כלולה בסל הבריאות.

ינואר 2014

Responses

  1. דר לאופר כתבה מאלפת אין כמוך תודה רבה………..

  2. תודה מקרב לב. עזר לי מאד להבין מה נעשה ומה קורה אצלי.

    • תודה למודות, רחל ושושי

  3. מהי סטיית התקן של בדיקת ca15-3


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 32 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: