פעילות גופנית וסרטן
מאות או אלפי מחקרים, הכוללים מיליוני אנשים, עוסקים בנושא זה של פעילות גופנית וסרטן. פעילות גופנית במסגרות שונות או במסגרת עצמית נחשבית היום כמפחיתת תמותה ומשפרת איכות חיים. המנגנון המדוייק של ההשפעה המיטיבה של הפעילות הגופנית אינו ברור, אך נראה כי השפעה זו גדולה במיוחד בחולי סרטן ובמחלימים ממנו.
הקשר בין פעילות גופנית עקבית וממושכת נחקר לגבי סוגים שונים של סרטן. הוא נמצא משמעותי ביותר בחולות סרטן השד. באוכלוסיית חולות סרטן השד נמצא שהפעילות הגופנית משפרת לא רק את מדדי התחלואה והתמותה, אלא גם מדדים רבים הקשורים לאיכות החיים, דוגמאת העייפות, מצב הרוח, התיפקוד הקוגניטיבי ועוד.
השפעת הפעילות הגופנית נמצאה משמעותית ביותר גם על נשים שלא נהגו לעשותה לפני קבלת האבחנה. פעילות מודרכת נמצאה מעט מועילה יותר מפעילות עצמית. החשיבות הרבה יותר של הפעילות הגופנית נמצאה בכמותה ובהתמדה בה. סוג הפעילות הגופנית נראה פחות משפיע, אך נמצאה חשיבות גדולה לפעילות דוגמאת הליכה ולתרגילי כוח.
בסיכום – הקשר בין פעילות גופנית וסרטן נמצא חיובי ביותר מבחינות רבות, ונראה שכל המרבה (בלי להגזים) הרי זה משובח.
