סרטן שד גרורתי עם רצפטורים חיוביים

הטיפול בסרטן שד גרורתי המבטא את הרצפטורים לאסטרוגן ו/או פרוגסטרון, עובר בשנים הממש אחרונות סוג של מהפיכה. במשך שנים רבות היה הטיפול המקובל בסרטן שד גרורתי עם רצפטורים חיוביים – טיפול בגורם אנטי-הורמונלי יחיד, דוגמאת טמוקסיפן הותיק, מעכבי ארומטז (לטרזול, ארומזין ואחרים), פסלודקס. בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת הנטיה להוסיף לטיפול זה תרופה "ביולוגית", המכוונת אל מטרות ספציפיות בתא הסרטני.

תרופות אלה, הנסקרות בעמוד תרופות ביולוגיות, הראו במחקרים שהן מאריכות משמעותית את הזמן עד התקדמות המחלה, בין היתר על ידי עיכוב ההתפתחות של עמידות לתרופות ההורמונליות.בין התרופות שכבר ניכנסו לשימוש בטיפול בסרטן שד גרורתי רגיש להורמונים נמצאות התרופות אפיניטור, איברנס ואחרות.

התרופות הביולוגיות המוספות לטיפולים ההורמונלים פועלות על מסלולים שונים בתא הסרטני ומשולבות עם תרופות הורמונליות שונות.

בצד ההבטחה הגדולה שתרופות אלה מביאות לטיפול בסרטן שד גרורתי, הן מביאות איתן גם שינוי משמעותי בגישה הטיפולית. לכל התרופות הביולוגיות החדשות תופעות לוואי בלתי זניחות כלל , המחייבות מעקב צמוד ביותר אחר המטופלות. תופעות הלוואי השכיחות תלויות במנגנון הפעולה של התרופה הספציפית הניתנת. כך, לדוגמה, התרופה איברנס נוטה לגרום לירידה משמעותית בתאים הלבנים הקרויים נויטרופילים, מה שמחייב מעקב צמוד אחר ספירת הדם.

התרופה אבמציקליב, שאושרה לאחרונה על ידי ה FDA, נוטה לגרום שילשולים שעלולים להיות להיות קשים.

מחקר ענק שפורסם בימים אלה בעיתון Oncology סוקר את המחקרים המבוקרים עם התרופות החדישות, תוך מתן דגש על תופעות הלוואי המאפיינות את התרופות השונות.

מסקנת המחקר היא שחובה להתחשב בתופעות הלוואי הצפויות מתרופות אלה, כאשר שוקלים הוספתן לטיפול ההורמונלי. חובה להסבירן למטופלות וחובה לעקוב ולטפל בהן בזמן אמת.

 

CDK TOX.