משך הטיפול האנטיהורמונלי בסרטן שד

שני מחקרים גדולים ומבוקרים הראו יתרון (לא גדול) לטיפול האנטיהורמונלי בטמוקסיפן ל 10 שנים לעומת 5 שנים בסרטן שד מוקדם. ניתן להניח שלא כל הנשים שהיה להן סרטן שד מוקדם אכן מרוויחות משמעותית מ 10 שנות טיפול.  אצל נשים שהיה להן גידול קטן עם סיכון נמוך ביותר, ובפרט אלה הסובלות מתופעות לוואי קשות מהטמוקסיפן – יש לשקול את הצורך או ההכרח להמשיך בטיפול זה 10 שנים.

במקרים רבים נוהגים להתחיל טיפול בסרטן שד מוקדם בטמוקסיפן ולעבור לתרופה כמו אנאסטרוזול או לטרזול (מעכבי ארומטז) אחרי כ 3 שנים. על מעכבי הארומטז קיראו כאן: http://breast-guide.co.il/drugs/hormonal/

שאלה שטרם נפתרה היא כמה שנים יש להמשיך בטיפול במעכבי ארומטז אחרי טמוקסיפן, או אחרי 5 שנים של טיפול ההכולל טמוקסיפן ומעכבי ארומטז.

מחקר שפורסם החודש בעיתון  Oncology הישווה מתן הטיפול האנטיהורמונלי באנאסטרוזול למשך 3 לעומת 6 שנים, אחרי 3 שנות טיפול בטמוקסיפן. לטיפול 6 שנים לא היה יתרון על הטיפול 3 שנים, אך היו לו יותר תופעות לוואי.

מסקנת החוקרים היא שאין אפשרות להמליץ לכל הנשים לאחר סרטן שד מוקדם טיפול ממושך יותר מ 5 שנים של שילוב טמוקסיפן – מעכב ארומטז.

הערה שלי: התנגדות לטיפול מעבר ל 5 שנים במעכב ארומטז הובעה כבר לפני שנים על ידי החברה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO).

ארימידקס