הפחד אחרי סרטן השד

נשים רבות אחרי סרטן השד, גם כאלה שאיני מכירה כלל, פונות אלי בשאלות על הפחד מפני חזרת המחלה ואיך חיים איתו. השאלה הזאת מאד טיבעית ומוצדקת, בעיני, והתשובה לה לרוב לא מאד מסובכת.

החויה שעוברת אשה, שאובחן אצלה סרטן השד, היא חויה קשה, במיוחד כאשר היא מלווה בקבלת טיפולים לא קלים. יש חוקרים הגורסים שהטראומה היא כה גדולה עד שרבות מהנשים מפתחות תסמונת פוסט טראומטית, כמו אחרי תאונת דרכים, פיגוע, מלחמה, מחלה קשה אחרת. גירסת הפוסט-טראומה יכולה להיות נכונה לאשה אחת ולא נכונה לאשה שניה. הדבר תלוי בגורמים רבים מאד שביניהם: 1. האופי של האשה, מצבה ועברה
2. האופן שבו נמסרה לאשה הבשורה
3. הטיפולים שהאשה קבלה והיחס אליה מצד הצוות הרפואי
4. התמיכה המשפחתית והחברתית שהאשה מקבלת
5. ועוד ועוד

נשים אחרי סרטן השד חייבות להבין ולהפנים את סיכוייהן להחלים ואת העובדה שהן עברו חוויה קשה. מחלות רבות (לא רק סרטניות) עלולות לחזור, כשם שצרות אחרות, לא קשורות לסרטן השד, עלולות לקרות לכל אחת אם היה לה או לא היה לה סרטן השד.

הפחד אחרי סרטן השד הוא טיבעי, כאמור.חשוב להכיר בו ולטפל בו, כי הפחד מתיש. נשים רבות יכולות להתמודד עם הפחד בעצמן ובעזרת סביבתן. אחרות זקוקות ליותר עזרה, דוגמאת שיחות עם פסיכולוג, עיסוקים מעניינים ומהנים, שיחות על הפחד עם בני משפחה וחברים, לפעמים – עזרת כדורים.

החכמה היא לא לפחד מהפחד, אלא להכיר בו ולטפל בו.

fear-3